לקראת שבת

נזיד העדשים בדורנו

כל זמן שיעקב ועשיו היו ילדים קטנים, לא שמו לב להבדלים ביניהם. כאשר הם גדלו, עשיו הופך להיות "איש יודע ציד איש שדה", ויעקב "איש תם יושב אוהלים". יושב ולומד תורה.

כיצד לרפא ריקנות פנימית

כשהייתי נער, הייתי בטוח שחפצים חדשים יביאו לי אושר. בגיל ארבע-עשרה שיוועתי למכשיר חדש ויקר. כשהחזקתי אותו סוף-סוף, ההתרגשות נמשכה בקושי שתי דקות, ומיד אחריה הלב

חוקרים דגדגו לארבה את הרגליים. תוך שעתיים הוא כבר חיפש את הלהקה

ארבה המדבר יכול לחיות לבד: מתרחק מחבריו ומסתתר. ואז משהו קטן קורה, ואותו ארבה בדיוק נעשה חלק מלהקה של מיליארדים שמכסה שמיים לאורך קילומטרים. מה קרה לו? ב-2009 פ

תמיד יש עוד עומק

אברך יושב ולומד בעמקות, ואשתו אומרת לו: "השבת התארחת אצל הוריי. אתה לא חושב שזה חוסר דרך ארץ לשאול בקול בשולחן שבת אם יש מנה נוספת?" "מה הבעיה? אם אני רוצה עוד

חיוך לשבת

"עניתי על שאלה של המורה!" "איזו?" "מי לא הכין שיעורים?

החתול היקר

"ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי... וימכר את בכרתו ליעקב" (בראשית כ"ה, ל"א-ל"ג). מעשה בסוחר יודאיקה בשם ראובן, שנסע לחו"ל לצורך מסחרו ונכנס לחנות עתיקות מסוימת

חיוך לשבת

איך היה המבחן? השאלות קלות, רק התשובות קשות!

המפתח מתחת לכרית

עד היכן מגיע כיבוד אב ואם? את השאלה הזאת שאלו פעם התלמידים את רבי אליעזר. ורבי אליעזר לא סיפר להם על צדיק גדול ולא על חכם מפורסם. הוא אמר: "צאו וראו מה עשה גוי

עדשים מן הצפון

נזיד העדשים של יעקב מזכיר לנו את ארץ ישראל ואת המזרח. אבל היצואנית הגדולה בעולם של עדשים היא דווקא קנדה הקרה. כמעט כל העדשים הקנדיים גדלים בחבל אחד, ססקצ'ואן, ב

האב שלא יצא מהארץ

יצחק הוא היחיד מבין האבות שלא יצא מארץ ישראל כל ימיו. כשרצה לרדת למצרים בשנות הרעב, אמר לו הקב"ה: "אל תרד מצרימה". יצחק היה "עולה תמימה", וקרבן שיוצא מחוץ למקומ

האוצר שמתחת לרגלינו

יצחק חופר באר אחר באר, ובכל פעם "וימצאו שם באר מים חיים". מתחת לאדמה, בין שכבות החול והסלע, שמורים מים מתוקים רבים פי כמאה מכל המים שבנהרות ובאגמים יחד. הם נאגר

מדלג על ההרים

הצבי הארץ ישראלי קטן וקל, ובשעת הצורך רץ יותר משישים קמ"ש. כשהוא נבהל אינו רק בורח: הוא מדלג בקפיצות גבוהות, משנה כיוון באוויר, ונעלם בין הסלעים. רגע רואים אותו

הבדלה על היין

יעקב הביא לאביו יין, "ויבא לו יין וישת", ומיד אחר כך זכה לברכותיו של יצחק. ובכל מוצאי שבת: המבדיל על היין, או השומע הבדלה מאחרים, הקדוש ברוך הוא קונה אותו לסגול

הקול קול יעקב

כל האומות שוקדות לפתח ביתי

כשאני נכנס למכולת, מה אני רואה? המוני יצרנים מתנפלים עלי כדי לרושש אותי, לזכות בפרוטותי. מושיטים ידיים לכיסי המצומק: מאפייה פלונית מציעה לי לחם, ואחרת דוחקת בי

הציור של משה רבנו

"ויתרוצצו הבנים בקרבה". אמרו חז"ל: כשהייתה רבקה עוברת על פתחי תורה, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. ונשאלת שאלה קשה מאוד. עוד לפני

האדם צריך לחפור את באר המים שלו ושם יגיע לדברים החשובים ביותר

בפרשת השבוע יצחק אבינו חופר בארות, מים היה הדבר הקשה ביותר להשיג בזמן ההוא. אברהם אבינו חפר בארות ועבדי אבימלך סתמו לו אותם, יצחק התעקש וחפר שוב ולא סתמו לו אות

מחנות ירקות לחברת הסעות

"ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'". הפרנסה אינה באה מן הקרקע ולא מן העסק אלא מברכתו של בורא עולם, והוא מגלגל אותה בדרכים שאיש לא היה

מה שנשאר במעטפה

ברכת צדיק אינה מילה טובה שנאמרת כדי לחזק את הלב. יש בה לפעמים מספר מדויק, ובשעה שהיא נאמרת המספר הזה נשמע כמו לעג לעניותו של המבקש. אברך אחד עלה עם משפחתו מחוץ

לך עם השגחה פרטית

הבן איש חי אומר: "ידוע הוא שכל העילוי של ישראל בעולם הזה תלוי בשני דברים". אדם שרואה שהפרנסה שלו בירידה, או הבריאות שלו, והוא רוצה להתעלות למעלה אל ה', כל העילו