האדם צריך לחפור את באר המים שלו ושם יגיע לדברים החשובים ביותר

בפרשת השבוע יצחק אבינו
חופר בארות, מים היה הדבר הקשה ביותר להשיג בזמן ההוא. אברהם אבינו חפר בארות
ועבדי אבימלך סתמו לו אותם, יצחק התעקש וחפר שוב ולא סתמו לו אותם.



הבאר הראשונה שחפר הייתה עֵשֶׂק, הבאר השניה הייתה שִׂטְנָה והבאר השלישית רְחֹבוֹת,
וכשלא כיסו את הבאר השלישית אמר יצחק "כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ
וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". מה עניין הבארות שהתורה מדגישה לנו שאברהם חפר
וכיסו לו, שיצחק חפר וכיסו לו ולבסוף לא כיסו לו, והשמות שקראו לבארות? ודאי אם
התורה מדגישה דבר מסוים יש בזה סימנים ועניינים גבוהים, אם כך מה ההבנה והעומק
בעניין הבארות?

אלא אפשר לפרש ולומר
יסוד גדול, הקב"ה כשברא את האדם אסף חול מכל העולם כולו ולקח מים ממי התהום
וערבב את המים והחול, יצר צורה של אדם ואז נפח באפיו רוח ונשמה. המהות שלנו בחיים
לחפור ולמצוא משהו גדול רוחני בעל ערך גדול. באר זה כמו אדם שחופר למצוא מטמון יקר
ערך, לפעמים זה מים, לפעמים זהב או יהלומים.



כשאדם חופר בתוך עצמו
במחשבות, בדבקות בהשם, בוויכוחים בינו לבין עצמו להבין את דרך השם, הוא חופר כביכול
כמו הבארות שיצחק חפר, בתוך החול שיש לנו בגוף והמים ממי התהום.



התורה מספרת לנו על ג' בארות,
עשק, שטנה ורחובות, שהיו כנגד ג' האבות. הבאר הראשונה עֵשֶׂק, כנגד אברהם
שהיה בעל חסד, אבל היה לו בן ישמעאל שהיה גונב ומלסטם את הבריות, אז ישמעאל היה
מלשון עשק שלא נתן לאברהם אבינו להגיע לחפירה של הבאר, שזה בית המקדש הראשון שלא
יעמוד על תילו לנצח נצחים, והבור הזה של חפירה בנפש האדם להגיע למים האמיתיים לא
הצליח.



הבאר השניה שִׂטְנָה מלשון
שטן, המלאך ס"מ ששורשו מעשו, ומשנולד עשו בא הס"מ בכוחות גדולים ביותר.
הבאר השניה שהיא כנגד יצחק ובית המקדש השני, גם הוא לא יכול לעמוד על תילו בגלל הבן
השני עשו, שהביא את הס"מ בכוחות גדולים והפחיתו את השורשים והיסודות
לבית המקדש השני.

אבל הבית השלישי שזה
יעקב אבינו שמיטתו שלימה, שבטי יה עדות לישראל שכל זרעו בקדושה וטהרה, זה רְחֹבוֹת,
"כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ" זה הבית השלישי שיעמוד על תילו
לנצח נצחים. וזו המלחמה של האדם, לחפור בתוך המים והחול שהקב"ה ערבב בבריאת
העולם ולהגיע למים שהם העיקר, ומשם יכול להוציא את הדברים החשובים ביותר.