הבעש"ט הק' מגלה נסתרות עפ"י המשניות

מספרים
על הבעש"ט הק' שכשהיה שומע אדם שלומד משניות היה אומר לו מה יהיה איתו באותה
שנה.

סיפר
צדיק אחד: פעם אחת הגעתי לקהילת קודש בעיר בראד ולא מצאתי את ר' גרשון כיון שיצא
מהעיר. חיכיתי, וכשחזר שמעתי את בנו של ר' גרשון מספר לאימו שתפסו את אחד מהשונאים
של אביו ולקחו אותו כבול בשרשראות של ברזל לבית האסורים. אמר לו אביו: זה בדיוק מה
שאמר לי ר' ישראל גיסי (הבעש"ט) בשנה שעברה שכך יהיה, ואיך הוא ידע? פשוט,
הוא שמע אותי גורס משניות לאחר התפילה,
ושאל אותי אם אני יודע מה שלמדתי, ואמרתי לו ודאי, כיון שחשבתי שהוא מתכוון לפשט
של המשנה, אבל הוא אמר לי משהו אחר לגמרי.

כשלמדת
במשנה שני דברים חדשים, מכאן הבנתי שיש לך שני שונאים, אחד ישלים איתך בקרוב, ולשונא
השני תהיה לו מפלה גדולה.

וכך היה, כשהלכתי ביום טוב לקבל פני הנגידים
(אנשים חשובים) עברתי ליד ביתו של אחד משונאי, כשראה אותי אותו השונא מהחלון שלח
את חתנו שיקרא לי. כשנכנסתי לביתו ביקש סליחה ופייס אותי, והנה לגבי השונא השני
עתה נודע לי שנאסר ונלקח כבול בשרשראות ברזל ומאסר.

מובא
במדרש תלפיות על הפסוק "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך".

אשר בנו
של יעקב אבינו היה עוסק תדיר במשניות יותר מכל האחים והן היו עיקר לימודו, לכן שיבח
אותו יעקב ואמר לו "מאשר שמנה לחמו". שמנה = אותיות נשמה.

וכן
מובא בספר "מדבר קדמות" שאשר בן יעקב יושב בשערי גיהנום, וכשבאים מלאכי
חבלה להכניס נשמה של יהודי לגיהנום, שואל אשר בן יעקב את אותו יהודי האם למד
משניות? אם משיב לו שלמד משניות בימי חייו מיד מציל אותו מהגיהנום. וכן מובא בספר
פני ברוך: ולימוד המשניות הוא תיקון לנפטר יותר גדול מלהתפלל לפני התיבה,
ואע"פ שהתפילות והקדישים הם גם תיקון לנפטר, אך הם לעמי הארצות, אבל לימוד
התורה מועיל שבעתיים מכל תפילה, וע"י כן מכניסים את המת לגן עדן, ואם הבן מחדש
חידושי תורה אין ערך לכבוד שזוכה אביו ע"י כך בישיבה של מעלה.