תקיפה בדרום לבנון

בפי כל עובר ושב

"ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". אמר ריש לקיש: אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקריא" - מלמד שהקריא אברהם אבינו את שמו של הקדוש ברוך הוא בפיו של כל עובר ושב

סודות המזלות: 12 המזלות וחודשי השנה — המדריך הקבלי המלא

"אין מזל לישראל" אמרו חז"ל — ובכל זאת תורת הסוד עוסקת רבות בשנים-עשר המזלות, כנגד שנים-עשר חודשי השנה ושנים-עשר שבטי ישראל. הנה המדריך המלא. ניסן —

תיעוד קשה של הפיגוע

מה גרם לבעל התניא לא לפחד ברגע הזה ❓מדהים ‼️

איך תגרום לעצמך להרגיש טוב?

לא מה שחשבת...

מי עושה עם מי

אמרו חכמים: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום, בועז", ולא אמרה: אשר עשה עמדי. הרבה טובות ו

סוד האותיות: המדריך המלא — משמעות כל אות באלף-בית

האותיות העבריות אינן סימנים גרפיים בלבד — הן אבני היסוד של הבריאה כולה. אמרו חכמינו ז"ל כי בעשרה מאמרות נברא העולם, וכל מאמר מורכב מאותיות הקודש. במד

דמעות המלאכים

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו מראות". ודרשו במדרש: בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, ונשרו דמעותיהם לתוך עיניו, ומהן כהו עיניו. עברו עשרות שנים, ו

בכלי פשתן

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, מפני שהיו קוברין אותו בתכריכים יקרים שאין ידם משגת, עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש

ולא עלתה על לבי

על הפסוק "אשר לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על לבי" דרשו חכמים: "ולא עלתה על לבי" - זה יצחק בן אברהם. העלאתו לעולה נצטוותה ונאמרה, אבל שחיטתו של יצחק לא עלתה כ

עד שתתיישב דעתו

פסק הרמב"ם: "כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה, ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה". ועוד כתב: מצא דעתו משובשת וליבו טרוד, אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. לפ

מגש העוגיות

בחור אחד הגיע לישיבה, והתחיל שם רע. בתחילה היו אלה שטויות קטנות שלא הפריעו לאיש, אבל לא פעם קרה שמגיד השיעור הסביר תוספות מוקשה, וגילה כמה בחורים שיושבים מולו ו

לכבוד שבת קודש

שני בחורי ישיבה היו, ידידים מילדות, ושניהם גדלו על שפת הים. בילדותם היו יוצאים לדוג, וזקן אחד היה אומר להם תמיד: לפני שאתם משליכים את החכה, אמרו לכבוד שבת. כשאת

בלשון רכה

אמר רבה בר בר חנה: שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: "עישרתם? עירבתם? הדליקו את הנר!" והוסיפה הגמרא תנאי אחד: "וצריך למימרינהו בניחותא" - חיי

נשמתו של יצחק

רבי יהודה אומר: כיון שהגיעה החרב על צווארו, פרחה ויצאה נשמתו של יצחק. וכיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר "אל תשלח ידך אל הנער", חזרה נשמתו לגופו, והתירו וע

שתים עשרה חלות

נהגו על פי האר"י הקדוש להניח על שולחן השבת שתים עשרה חלות בכל סעודה, כנגד שתים עשרה חלות לחם הפנים שהיו נערכות בהיכל. ואמרו חכמים: שולחנו של אדם מכפר עליו כמזבח

אפילו כדור אנוש

אמר רב יהודה אמר רב: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש - מוחלין לו". ודור אנוש הוא הדור שבו הוחל לקרוא בשם עבודה זרה, החמור שבדורות שקדמו למב

בכלי פשתן

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, מפני שהיו קוברין אותו בתכריכים יקרים שאין ידם משגת, עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש

שלוש בארות

היום יצאתי והיום באתי

בבגדי מלכות

אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל ימיי הייתי משמש את אבא, ולא שימשתיו אחד ממאה ממה ששימש עשו את אביו. אני, כשהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים, וכשהייתי

הלכה פסוקה

שנינו בגמרא: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך שמחה של מצווה. וכן

ברכה אחת לזכותה

מצוות קטנה אחת, שאדם עושה בה כל יום בלי לשים לב, יכולה להיאסף ולהצטבר עד שהיא נעשית כוח. במעשה הבא היתה זו ברכה קצרה, שכל יהודי אומר אותה כמה פעמים ביום, ובדרך

מבני בניו

אמרו חכמים: מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק. מבני בניו של סיסרא לימדו תורה בירושלים. ומבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים. ומי הם? שמעיה ואבטליון, רבו

כל השביעין

דרש רבי שמעון בן יוחאי: "כל השביעין חביבין". בימים - השביעי חביב, זו שבת. בשנים - השביעית חביבה, זו שמיטה. בשמיטות - השביעית חביבה, זה יובל. בדורות - השביעי חבי

דמעות המלאכים

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו מראות". ודרשו במדרש: בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, ונשרו דמעותיהם לתוך עיניו, ומהן כהו עיניו. עברו עשרות שנים, ו

מריבת האבנים

"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ולהלן נאמר: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו", אבן אחת בלבד. אמרו חכמים: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת

היום יצאתי והיום באתי

שלוש בארות

מריבת האבנים

"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ולהלן נאמר: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו", אבן אחת בלבד. אמרו חכמים: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת

הוויתור שפתח קיר

ויתור אינו נראה כדבר רווחי. אדם מוותר, ובאותו רגע הוא רק מפסיד: מקום שהיה שלו כבר אינו שלו, כסף ששילם ירד לטמיון, והצדק שהיה בידו נשאר בלי ביטוי. המעשה הבא מראה

דובים בקרניהן

רבי חנינא בן דוסא עני גדול היה, ואף על פי כן היו לו עזים. אמרו לו שכניו: העזים שלך מפסידות לנו. אמר להם: אם מפסידות הן, יאכלו אותן דובים, ואם אינן מפסידות, תעלה

מלאכים של יום אחד

אמר רבי שמואל בר נחמני: בכל יום ויום נבראים מלאכי השרת מנהר דינור, ואומרים שירה אחת לפני הקדוש ברוך הוא, ובטלים והולכים להם. ומניין? שנאמר: "חדשים לבקרים, רבה א

ככתר של זהב

כתוב בזוהר הקדוש על פרשת הקטורת: "אילו היו בני אדם יודעים כמה עליון מעשה הקטורת לפני הקדוש ברוך הוא, היו נוטלים כל מילה ומילה ממנה, והיו מעלים אותה עטרה על ראשם

אילו האמנת ועלית

בחלום הסולם הראה הקב"ה ליעקב את שרי האומות עולים ויורדים. אמר לו: אף אתה עלה. נתיירא יעקב ואמר: שמא אף לזה יש ירידה. אמר לו הקב"ה: אם תעלה, אין לך ירידה לעולם.

מה הנשמה

חמישה פעמים אמר דוד המלך "ברכי נפשי", כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד הנשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא את כל העולם, אף הנשמה מלאה את כל הגוף. מה הוא רואה ואינו נראה, אף ה

מי שנכנס למערה

רבי בנאה היה מציין מערות של קברים, והגיע למערת המכפלה. מצא את אליעזר עבד אברהם עומד לפני הפתח. שאל אותו: מה אברהם אבינו עושה? אמר לו: ישן הוא. נכנס רבי בנאה, וה

כל עשבי השדה

"ויצא יצחק לשוח בשדה". גילה רבי נחמן מברסלב: כשאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באים בתוך התפילה, ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפילתו. וזהו שנקראת התפילה "שיח

הלילה הראשון

"וישכב במקום ההוא" - כתב רש"י: לשון מיעוט הוא. "שם שכב", אבל ארבע עשרה שנה ששימש בבית מדרשו של עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. נמצא, שהלילה שבו נגלה אליו הסו

מה שעשה בעצמו

אמרו חכמים על אברהם אבינו: כל מה שעשה לאורחיו בעצמו, שילם לו הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו; וכל מה שעשה על ידי שליח, שילם להם על ידי שליח. אברהם אמר בעצמו: "ואקחה

מה שעשה בעצמו

אמרו חכמים על אברהם אבינו: כל מה שעשה לאורחיו בעצמו, שילם לו הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו; וכל מה שעשה על ידי שליח, שילם להם על ידי שליח. אברהם אמר בעצמו: "ואקחה

הלילה הראשון

"וישכב במקום ההוא" - כתב רש"י: לשון מיעוט הוא. "שם שכב", אבל ארבע עשרה שנה ששימש בבית מדרשו של עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. נמצא, שהלילה שבו נגלה אליו הסו

כל עשבי השדה

"ויצא יצחק לשוח בשדה". גילה רבי נחמן מברסלב: כשאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באים בתוך התפילה, ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפילתו. וזהו שנקראת התפילה "שיח

מי שנכנס למערה

רבי בנאה היה מציין מערות של קברים, והגיע למערת המכפלה. מצא את אליעזר עבד אברהם עומד לפני הפתח. שאל אותו: מה אברהם אבינו עושה? אמר לו: ישן הוא. נכנס רבי בנאה, וה

מה הנשמה

חמישה פעמים אמר דוד המלך "ברכי נפשי", כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד הנשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא את כל העולם, אף הנשמה מלאה את כל הגוף. מה הוא רואה ואינו נראה, אף ה

אילו האמנת ועלית

בחלום הסולם הראה הקב"ה ליעקב את שרי האומות עולים ויורדים. אמר לו: אף אתה עלה. נתיירא יעקב ואמר: שמא אף לזה יש ירידה. אמר לו הקב"ה: אם תעלה, אין לך ירידה לעולם.

ככתר של זהב

כתוב בזוהר הקדוש על פרשת הקטורת: "אילו היו בני אדם יודעים כמה עליון מעשה הקטורת לפני הקדוש ברוך הוא, היו נוטלים כל מילה ומילה ממנה, והיו מעלים אותה עטרה על ראשם

מלאכים של יום אחד

אמר רבי שמואל בר נחמני: בכל יום ויום נבראים מלאכי השרת מנהר דינור, ואומרים שירה אחת לפני הקדוש ברוך הוא, ובטלים והולכים להם. ומניין? שנאמר: "חדשים לבקרים, רבה א

דובים בקרניהן

רבי חנינא בן דוסא עני גדול היה, ואף על פי כן היו לו עזים. אמרו לו שכניו: העזים שלך מפסידות לנו. אמר להם: אם מפסידות הן, יאכלו אותן דובים, ואם אינן מפסידות, תעלה

הוויתור שפתח קיר

ויתור אינו נראה כדבר רווחי. אדם מוותר, ובאותו רגע הוא רק מפסיד: מקום שהיה שלו כבר אינו שלו, כסף ששילם ירד לטמיון, והצדק שהיה בידו נשאר בלי ביטוי. המעשה הבא מראה

מריבת האבנים

"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ולהלן נאמר: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו", אבן אחת בלבד. אמרו חכמים: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת

שלוש בארות

היום יצאתי והיום באתי

מריבת האבנים

"ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ולהלן נאמר: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו", אבן אחת בלבד. אמרו חכמים: מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד, וכל אחת ואחת אומרת

דמעות המלאכים

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו מראות". ודרשו במדרש: בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, ונשרו דמעותיהם לתוך עיניו, ומהן כהו עיניו. עברו עשרות שנים, ו

כל השביעין

דרש רבי שמעון בן יוחאי: "כל השביעין חביבין". בימים - השביעי חביב, זו שבת. בשנים - השביעית חביבה, זו שמיטה. בשמיטות - השביעית חביבה, זה יובל. בדורות - השביעי חבי

מבני בניו

אמרו חכמים: מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק. מבני בניו של סיסרא לימדו תורה בירושלים. ומבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים. ומי הם? שמעיה ואבטליון, רבו

ברכה אחת לזכותה

מצוות קטנה אחת, שאדם עושה בה כל יום בלי לשים לב, יכולה להיאסף ולהצטבר עד שהיא נעשית כוח. במעשה הבא היתה זו ברכה קצרה, שכל יהודי אומר אותה כמה פעמים ביום, ובדרך

הלכה פסוקה

שנינו בגמרא: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך שמחה של מצווה. וכן

בבגדי מלכות

אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל ימיי הייתי משמש את אבא, ולא שימשתיו אחד ממאה ממה ששימש עשו את אביו. אני, כשהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים, וכשהייתי

היום יצאתי והיום באתי

שלוש בארות

בכלי פשתן

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, מפני שהיו קוברין אותו בתכריכים יקרים שאין ידם משגת, עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש

אפילו כדור אנוש

אמר רב יהודה אמר רב: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש - מוחלין לו". ודור אנוש הוא הדור שבו הוחל לקרוא בשם עבודה זרה, החמור שבדורות שקדמו למב

שתים עשרה חלות

נהגו על פי האר"י הקדוש להניח על שולחן השבת שתים עשרה חלות בכל סעודה, כנגד שתים עשרה חלות לחם הפנים שהיו נערכות בהיכל. ואמרו חכמים: שולחנו של אדם מכפר עליו כמזבח

נשמתו של יצחק

רבי יהודה אומר: כיון שהגיעה החרב על צווארו, פרחה ויצאה נשמתו של יצחק. וכיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר "אל תשלח ידך אל הנער", חזרה נשמתו לגופו, והתירו וע

בלשון רכה

אמר רבה בר בר חנה: שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: "עישרתם? עירבתם? הדליקו את הנר!" והוסיפה הגמרא תנאי אחד: "וצריך למימרינהו בניחותא" - חיי

לכבוד שבת קודש

שני בחורי ישיבה היו, ידידים מילדות, ושניהם גדלו על שפת הים. בילדותם היו יוצאים לדוג, וזקן אחד היה אומר להם תמיד: לפני שאתם משליכים את החכה, אמרו לכבוד שבת. כשאת

מגש העוגיות

בחור אחד הגיע לישיבה, והתחיל שם רע. בתחילה היו אלה שטויות קטנות שלא הפריעו לאיש, אבל לא פעם קרה שמגיד השיעור הסביר תוספות מוקשה, וגילה כמה בחורים שיושבים מולו ו

עד שתתיישב דעתו

פסק הרמב"ם: "כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה, ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה". ועוד כתב: מצא דעתו משובשת וליבו טרוד, אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו. לפ

ולא עלתה על לבי

על הפסוק "אשר לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על לבי" דרשו חכמים: "ולא עלתה על לבי" - זה יצחק בן אברהם. העלאתו לעולה נצטוותה ונאמרה, אבל שחיטתו של יצחק לא עלתה כ

בכלי פשתן

בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, מפני שהיו קוברין אותו בתכריכים יקרים שאין ידם משגת, עד שהיו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש

דמעות המלאכים

"ויהי כי זקן יצחק, ותכהין עיניו מראות". ודרשו במדרש: בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח, בכו מלאכי השרת, ונשרו דמעותיהם לתוך עיניו, ומהן כהו עיניו. עברו עשרות שנים, ו

סוד האותיות: המדריך המלא — משמעות כל אות באלף-בית

האותיות העבריות אינן סימנים גרפיים בלבד — הן אבני היסוד של הבריאה כולה. אמרו חכמינו ז"ל כי בעשרה מאמרות נברא העולם, וכל מאמר מורכב מאותיות הקודש. במד

מי עושה עם מי

אמרו חכמים: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום, בועז", ולא אמרה: אשר עשה עמדי. הרבה טובות ו

איך תגרום לעצמך להרגיש טוב?

לא מה שחשבת...

מה גרם לבעל התניא לא לפחד ברגע הזה ❓מדהים ‼️

תיעוד קשה של הפיגוע

סודות המזלות: 12 המזלות וחודשי השנה — המדריך הקבלי המלא

"אין מזל לישראל" אמרו חז"ל — ובכל זאת תורת הסוד עוסקת רבות בשנים-עשר המזלות, כנגד שנים-עשר חודשי השנה ושנים-עשר שבטי ישראל. הנה המדריך המלא. ניסן —

בפי כל עובר ושב

"ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". אמר ריש לקיש: אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקריא" - מלמד שהקריא אברהם אבינו את שמו של הקדוש ברוך הוא בפיו של כל עובר ושב