
השליחים ששלח יעקב אבינו אל עשיו, חזרו וסיפרו ליעקב כי עשיו בא לקראתו, ויחד עמו ארבע מאות איש. רבינו האריז"ל בשער רוח הקודש מגלה שמספר זה מכוון נגד כוחות עליונים
השליחים ששלח יעקב אבינו אל עשיו, חזרו וסיפרו ליעקב כי עשיו בא לקראתו, ויחד עמו ארבע מאות איש. רבינו האריז"ל בשער רוח הקודש מגלה שמספר זה מכוון נגד כוחות עליונים. כי הנאמר אצל אברהם אבינו ששילם לעפרון עבור מערת המכפלה: "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", זה ארבע מאות הבא משורש הקדושה בעליונים, כנגד ארבע אורות לבנים הבאים ממקום גבוה מאוד הנקרא אריך, אשר ממנו מתפשטים ארבע מאות אלפים של עולמות, וכמובא באדרא רבא (פרשת נשא) שמכח אותו האור יירשו הצדיקים בעולם הבא ארבע מאות עולמות נכספים.
לעומת זאת, גם בצד הטומאה ישנן ארבע מאות כוחות טומאה, בסוד "וארבע מאות איש עמו". לימים, שרו של עשיו נאבק עם יעקב "ויאבק איש" סופי תיבות: ק"ש, העולה בגימטרייה 400, לרמז על מספר כוחות הטומאה אשר היו יחד עם עשיו.
'שק' עולה בגימטרייה ארבע מאות, והעושה תשובה ולובש 'שק' על עצמו, זוכה להפוך את הקש לשק [הקש רומז ליצר הרע ולקליפות, בסוד "והיה... ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום"], ולהכניע ארבע מאות כיתות של הסטרא אחרא, ולזכות בעולם הבא בארבע מאות עולמות נכספים. ולבישת השק היא סגולה לקבלת התפילות, ונרמז כן בראשי תיבות 'שמע קולנו' - שק (ראשית חכמה).
רמז נפלא הביא רבי אברהם פלאג'י, כי על ידי הטבילה במקוה האדם נטהר ומעביר ממנו כל רוח טומאה הבאה מארבע מאות כוחות הטומאה. הנה תיבת 'מקוה' במילואה [מ"ם, קו"ף, וי"ו, ה"י] עולה בגימטרייה למספר 303, ותיבת 'המים' עולה בגימטרייה 95, ועוד מניין שתי התיבות הללו, סך הכל בדיוק כמספר 400, לרמז שעל ידי המים שבמקוה שורה על האדם רוח טהרה, ומסיר ממנו כל טומאה.
אליהו הנביא זכור לטוב
במוצאי שבת קודש, מנהג ישראל לשורר את הפיוט 'אליהו הנביא' ובו מבקשים שיבוא לבשר את הגאולה יחד עם משיח בן דוד, וכתב הטור שהוא טוב לזיכרון, ויש בזה סגולה להצליח בכל אותו השבוע. וכתבו עוד בספרים הקדושים שיש בזה תיקון גדול לנפש האדם, ויזכה להינצל מדינה של גיהנם.
ונוהגים לומר "אליהו הנביא" מאה שלושים פעמים, כי אליהו הנביא עולה בגימטרייה 120, ועוד י' אותיות של 'אליהו הנביא'. וכתב דוד זקנתי המקובל רבינו יוסף חיים זיע"א שהמדקדקים אומרים בכל פעם 'אליהו הנביא זכור לטוב', והטעם לכך, כי הגימטרייה של ארבע תיבות אלו עולה ארבע מאות, ובזה נכנעים ארבע מאות כוחות הטומאה.
וישלחהמנהגים בהדלקת נרות חנוכה מצות הדלקת נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד [הרמב"ם]. מעיקר הדין כשבעל הבית מדליק פוטר את כל בני הבית, אך נחלקו המנהגים אם יש הידור מצו
הרב עזרא ארז · לפני 1 י׳ · 3 ד׳
וישלחלמה בחר עשו לנטוש את ארץ הקודש? בסופה של פרשת וישלח, מתארת התורה את סופו של פרק היסטורי: פרידתם הסופית של יעקב ועשו. רכושם ומקניהם של השניים עצומים כל כך, עד שה
מערכת להתענג · לפני 1 י׳ · 3 ד׳
וישלחלפעמים מישהו אומר לנו משפט אחד, והוא נשאר איתנו שנים. מבחוץ אנחנו ממשיכים כרגיל: עובדים, מחייכים, מדברים עם כולם. אבל בפנים משהו עדיין כואב. אולי עלבון ישן, אכז
הרב משה חי ריבקוב · לפני 4 י׳ · 2 ד׳
וישלחארבע מאות אנשים ליוו את עשיו בדרכו אל יעקב. מה היה מיוחד בכוחם? כל אחד מהם היה גיבור גדול, שיכול לעמוד לבדו כנגד ארבע מאות איש! (בראשית רבה, פרשה ע״ה, סימן ז׳.)
הרב יעקב מעברי · לפני 4 י׳ · 1 ד׳
ויגשתקציר מהפעם הקודמת: בתקופת האר"י הק' לא כל תלמידי החכמים ידעו והעריכו את גדולתו של האר"י, אחד מהם היה המקובל ר' אברהם גלנטי. פעם כשיצאו תלמידי האר"י לקברי צדיקי
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
מקץאומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו". מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויע
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
וישבכשהבעש"ט הק' עדיין היה נסתר במעשיו והתגורר בין הרי הקרפטים היה עוזב את ביתו בכל יום ראשון ומתבודד בהרים, לומד תורה ומתקדש, וביום שישי לפני כניסת השבת היה חוזר ל
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
ויגשטבעם של בני ישמעאל ודרך ההצלה על הפסוק בספר תהלים (מזמור קכד): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָ
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
מקץלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
וישבפך פלאי שהסתובב אלפי שנים באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום. כאשר באו להדליק את המנורה בבית המקדש, מצאו פך
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳