
לְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה
לְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ
המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה המן שרצונו היה אחד: להשמיד את עם ישראל. לעומת זאת היוונים היו חפצים בדבר אחר, הם רצו שישראל יעזבו את דתם ויהיו כאחד העמים, יתערבו עם הגוים בתרבות הגוף, ובכך לאחד את כל יושבי העולם הנמצאים תחת שליטתם.
לזאת, בתחילה גזרו על שלשה דברים עיקרים ושורשים ביהדות: לא למול את הילדים, כך שלא יהיה הבדל בין יהודי לגוי. שיום השבת יהיה כשאר ימי השבוע, ואף לבטל את החודש וכתוצאה מכך יתבטלו החגים והמועדים. ובהמשך גם אסרו את לימוד התורה הקדושה. וכך נוסח התפילה בימי החנוכה: "כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל, לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך".
גימטרייה של השלשה דברים שגזרו עליהם היוונים: שבת (702) חדש (312) מילה (85) עולה 1099, והוא בדיוק כנגד חמש דרגות שיש בנשמת היהודי: "נפש רוח נשמה חיה יחידה" - 1099. והם שלשה דברים שגזרו היונים על עם ישראל, ורצו לקחת להם את הכח הרוחני שלהם.
כאשר פרצו היוונים אל תוככי בית המקדש, הם הקפידו לגעת בכל מקום ובכל השמנים המיועדים למנורת הזהב, וזאת למען הרבות טומאה, כי על ידי הטומאה הקדושה מתרחקת, וממילא גם קדושת התורה לא נכנסת בתוככי האדם. האותיות הקודמות לתיבת 'תורה' הם: שהקד, והם אותיות 'קד[ו]שה'. כי הקדמה המוכרחת ללימוד התורה הקדושה היא קדושת האדם, והטומאה מבריחה את הקדושה. 'חנוכה' גימטרייה 'גוף' (89), כי אור נרות החנוכה מאיר את נשמת האדם ומזכך את הגוף ומקדשו.
אור נרות החנוכה
כאשר ישראל נכנסו להיכל בית המקדש, הם חיפשו דוקא שמן טהור להדליק בו את המנורה, כי אור הטהרה יגרש את חושך הטומאה, והפלא ופלא הוא, כי גימטרייה של תיבות: 'נר חנוכה' (339) כפול שמונה הימים (2712), עולה בדיוק גימטרייה: 'תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' (2712). הטהרה הבאה מהדלקת נרות חנוכה, מטהרת את לבו של היהודי, ושב אל קונו בתפילה וצדקה.
חנוכה בגימטרייה עולה פ"ט, ופעמיים חנוכה ועוד שם י"ה עולה שם קדוש פטפט-י"ה. שם קדוש זה מועיל לעצור את המגפה, ויכוון בו בצבע זהב (שער הכוונות), וגם עוזר לאדם העומד במשפט, ויכוון בו בצבע אדום (הרמ"ז), ויש בו תועלת שהסטרא אחרא לא תשלוט במעשיו הטובים (הרש"ש).
מקץהאם הדלקת הנרות עצמה היא קבלת שבת? יש שיטות הסוברות שהאישה מקבלת שבת בברכה של הדלקת הנרות. לפי שיטות אלו, יש חשש שאם תברך לפני ההדלקה - היא תקבל שבת כבר בברכה ו
הרב עזרא ארז · לפני 8 ש׳ · 3 ד׳
מקץכאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש לאחר הניצחון במלחמה, מצאו שכל השמנים טומאו בידי היוונים. לאחר חיפוש מצאו פך שמן טהור אחד, שהספיק להדלקת המנורה ליום אחד בלבד. נע
מערכת להתענג · לפני 9 ש׳ · 3 ד׳
מקץלפעמים הכי קשה זה לנסות שוב. כבר רצית, השקעת, התפללת, ובסוף הדברים לא הסתדרו כמו שקיווית. עכשיו, כשעולה בך רצון להתחיל משהו חדש, מגיע הקול המוכר: ״עזוב, בשביל מ
הרב משה חי ריבקוב · לפני 3 י׳ · 2 ד׳
מקץ״וּפַרְעֹה חֹלֵם״ (מ״א, א׳). האם פרעה חלם את חלומו רק בלילה שבו הוזעק יוסף? אור החיים מציע פירוש מפתיע: במשך שנתיים חלם פרעה את אותו החלום שוב ושוב, אך לא ידע ש
הרב יעקב מעברי · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
ויגשתקציר מהפעם הקודמת: בתקופת האר"י הק' לא כל תלמידי החכמים ידעו והעריכו את גדולתו של האר"י, אחד מהם היה המקובל ר' אברהם גלנטי. פעם כשיצאו תלמידי האר"י לקברי צדיקי
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
מקץאומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו". מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויע
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
וישבכשהבעש"ט הק' עדיין היה נסתר במעשיו והתגורר בין הרי הקרפטים היה עוזב את ביתו בכל יום ראשון ומתבודד בהרים, לומד תורה ומתקדש, וביום שישי לפני כניסת השבת היה חוזר ל
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
ויגשטבעם של בני ישמעאל ודרך ההצלה על הפסוק בספר תהלים (מזמור קכד): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָ
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
וישבפך פלאי שהסתובב אלפי שנים באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום. כאשר באו להדליק את המנורה בבית המקדש, מצאו פך
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
וישלחהשליחים ששלח יעקב אבינו אל עשיו, חזרו וסיפרו ליעקב כי עשיו בא לקראתו, ויחד עמו ארבע מאות איש. רבינו האריז"ל בשער רוח הקודש מגלה שמספר זה מכוון נגד כוחות עליונים
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳