
המנהגים בהדלקת נרות חנוכה מצות הדלקת נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד [הרמב"ם]. מעיקר הדין כשבעל הבית מדליק פוטר את כל בני הבית, אך נחלקו המנהגים אם יש הידור מצו
המנהגים בהדלקת נרות חנוכה
מצות הדלקת נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד [הרמב"ם]. מעיקר הדין כשבעל הבית מדליק פוטר את כל בני הבית, אך נחלקו המנהגים אם יש הידור מצוה שכל אחד ידליק בנפרד. מנהג הספרדים כדעת השולחן ערוך שההידור הוא דוקא באופן הזה שרק בעל הבית מדליק עבור כולם [ואם כל אחד ידליק בנפרד זה יהיה פחות מהודר]. ואילו מנהג האשכנזים שמצד ההידור עדיף שכל הבנים ידליקו בנוסף לבעל הבית. גם למנהג האשכנזים רק הבנים נהגו בהידור זה, ולא הבנות והאשה.
מתי הזמן המהודר ביותר להדליק?
זמן ההדלקה בתחילת הלילה. נחלקו הפוסקים מהו 'תחילת הלילה': מנהג הספרדים כדעת השולחן ערוך שהוא 'בסוף' השקיעה, דהיינו בצאת הכוכבים [כארבע עשרה דקות עד עשרים דקות אחר שקיעת החמה], ואילו לדעת הגר"א [וכן מנהג חלק מהאשכנזים] הזמן המועדף הוא 'בתחילת' השקיעה, דהיינו בזמן שקיעת החמה. אכן החזון איש זצ"ל סבר שהמנהג העדיף גם לאשכנזים להדליק כארבע עשרה עד עשרים דקות אחר השקיעה, וכך נוהגים רבים מהאשכנזים. לכל הדעות מי שהדליק בשקיעת החמה ואפילו קודם לכן מזמן פלג המנחה, בדיעבד יצא ידי חובה אם הנר יוכל לדלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים [אך אם הנר קצר ויכבה קודם חצי שעה שאחר צאת הכוכבים, לא יוצאים ידי חובה]. וכן אם איחר להדליק, יכול להדליק לכתחילה כל עוד יש תנועה ברחוב, ועדיין פרסום הנס ניכר לבני רשות הרבים.
אם הגיע הביתה ב-1 בלילה מה יעשה?
אם איחר להדליק באונס עד שעה מאוחרת מאוד שכבר אין תנועה ברחובות, ידליק לעיני בני ביתו, ואם הוא גר לבדו, לדעת המשנה ברורה ידליק במקרה כזה בלי ברכה, ולדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל יוכל לברך.
מקום ההדלקה המהודר
מקום ההדלקה לכתחילה הוא בפתח הפונה לרשות הרבים, וזה שייך בעיקר בבית פרטי שיש לו פתח לכיוון הרחוב, אך בבנין משותף כשאין לו פתח הפונה אל הרחוב ידליק בחלון הפונה אל הרחוב, ואם אין לו חלון הפונה אל הרחוב ידליק בתוך ביתו ודי בכך. [דעת הרב מבריסק זצ"ל והרב אלישיב זצ"ל שגם בבנין משותף יש להדליק בפתח 'הבנין' או בפתח 'חצר הבנין' הפונה אל הרחוב, למרות שאין זה פתח פרטי של הדירה שלו; אכן החזון איש סבר שבמקרה כזה יש להדליק בחלון ולא בפתח הבנין, וכך דעת הרב קנייבסקי, הרב קרליץ והרב עובדיה זצ"ל, וכן המנהג הנפוץ].
להדליק בתוך הבית
מעצם דין הגמרא והשולחן ערוך, כשיש אפשרות להדליק בפתח הפונה לרשות הרבים או בחלון הפונה לרשות הרבים, לא מדליקים בתוך הבית, כי עיקר חובת נר חנוכה היא לפרסם את הנס. אמנם מי שאין לו חלון או פתח הפונים לרשות הרבים ואין לו שום אפשרות להדליק במקום שרואים את הנר בחוץ, כתבו הפוסקים שידליק בתוך הבית ויסמוך על פרסום הנס לו ולבני ביתו.
למעלה מעשרים אמה
נר חנוכה שהודלק בגובה למעלה מעשרים אמה [שזה קצת פחות מעשרה מטרים] אינו נראה היטב ברשות הרבים ולא יוצאים בו ידי חובה, ולכן מי שגר בקומה גבוהה ויש יותר מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים לנר החנוכה שלו, לא יכול להסתמך על פרסום הנס לבני רשות הרבים אלא רק על פרסום הנס לו ולבני ביתו, ויניח את הנרות במקום שגלויים לבני הבית. אם בבנינים שממולו יש גם שכנים באותו גובה בערך, כדאי במקרה כזה להניח את הנרות במקום שגם השכנים ממול יכולים לראותם, וכך ייעשה פרסום הנס גם לשכנים שגרים מולו.
לאחר את ההדלקה לצורך סידורים דחופים או שיעור תורה
יש להקפיד להדליק בזמן ולא לאחר. מי שיש לו סדר לימוד קבוע מחוץ לעיר, ואם ירצה להדליק בזמן יצטרך לבטל את לימודו [ואין לו עצה להזיז את הלימוד לזמן אחר בימי החנוכה], יש דעות שאף על פי כן ידליק בזמן ויבטל את הלימוד [הרב קנייבסקי זצ"ל], ויש דעות שבזמננו, כיון שיש תנועה ערה ברחוב, אפשר להדליק גם מאוחר יותר [הרב שטיינמן זצ"ל ויבלחט"א הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת], אבל כל זה לצורך ביטול תורה גדול וכדומה, אבל ללא צורך אין לאחר את ההדלקה.
וישלחהשליחים ששלח יעקב אבינו אל עשיו, חזרו וסיפרו ליעקב כי עשיו בא לקראתו, ויחד עמו ארבע מאות איש. רבינו האריז"ל בשער רוח הקודש מגלה שמספר זה מכוון נגד כוחות עליונים
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
וישלחלמה בחר עשו לנטוש את ארץ הקודש? בסופה של פרשת וישלח, מתארת התורה את סופו של פרק היסטורי: פרידתם הסופית של יעקב ועשו. רכושם ומקניהם של השניים עצומים כל כך, עד שה
מערכת להתענג · לפני 1 י׳ · 3 ד׳
וישלחלפעמים מישהו אומר לנו משפט אחד, והוא נשאר איתנו שנים. מבחוץ אנחנו ממשיכים כרגיל: עובדים, מחייכים, מדברים עם כולם. אבל בפנים משהו עדיין כואב. אולי עלבון ישן, אכז
הרב משה חי ריבקוב · לפני 4 י׳ · 2 ד׳
וישלחארבע מאות אנשים ליוו את עשיו בדרכו אל יעקב. מה היה מיוחד בכוחם? כל אחד מהם היה גיבור גדול, שיכול לעמוד לבדו כנגד ארבע מאות איש! (בראשית רבה, פרשה ע״ה, סימן ז׳.)
הרב יעקב מעברי · לפני 4 י׳ · 1 ד׳
ויגשתקציר מהפעם הקודמת: בתקופת האר"י הק' לא כל תלמידי החכמים ידעו והעריכו את גדולתו של האר"י, אחד מהם היה המקובל ר' אברהם גלנטי. פעם כשיצאו תלמידי האר"י לקברי צדיקי
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
מקץאומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו". מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויע
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
וישבכשהבעש"ט הק' עדיין היה נסתר במעשיו והתגורר בין הרי הקרפטים היה עוזב את ביתו בכל יום ראשון ומתבודד בהרים, לומד תורה ומתקדש, וביום שישי לפני כניסת השבת היה חוזר ל
הרב ערן לוי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
ויגשטבעם של בני ישמעאל ודרך ההצלה על הפסוק בספר תהלים (מזמור קכד): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָ
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
מקץלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳
וישבפך פלאי שהסתובב אלפי שנים באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום. כאשר באו להדליק את המנורה בבית המקדש, מצאו פך
הרב יצחק בצרי · לפני 1 י׳ · 2 ד׳