התקשרות בבורא עולם - חלק א'

אומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו".

מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויעשה הוא מכוון לשם ה', אדם כזה יש לו סיעתא דשמיא בכל דרכיו ויכול להשיג השגות נעלות ביותר.

בתקופת האר"י הק' חיו בצפת ר' אברהם ור' משה גלנטי, שני אחים קדושים שהיו בקיאים בתורת הנגלה והנסתר. כשהם שמעו על האר"י הק' לא ידעו עדיין את גדולתו העצומה.

פעם אחת פנה האר"י לתלמידיו ואמר להם שהם יכולים לקיים מחר סעודה בקברי הצדיקים שבאזור, אך בתנאי שיזמינו לסעודה את ר' אברהם גלנטי.

הסכימו התלמידים, אך האר"י הוסיף ואמר: לכו עכשיו אליו לפני שיקבל על עצמו בשעת מנחה תענית למחר, כי אם יעשה כך לא ישתתף בסעודה. הלכו שלושה מתלמידי האר"י לביתו של ר' אברהם והזמינו אותו לסעודה. שאל אותם ר' אברהם מדוע באו עכשיו להזמינו ולא מחר? אמרו התלמידים שרבם האר"י חושש שמא יקבל עליו תענית למחר ולא יוכל להשתתף בסעודה. אמר להם ר' אברהם: אלו נבואות שרבכם מסוגל לנבא? זה לא נחשב בעיני לגדולה. אמרו התלמידים: על גדולת רבנו לא נתווכח, אך כבודו יאמר לנו האם יצטרף מחר לסעודה? שמע ר' אברהם והסכים.

למחרת לאחר תפילת שחרית באו תלמידי האר"י לביתו של ר' אברהם, התלוו אליו ויצאו לקברי הצדיקים. כשהגיעו לקברו של ר' יהודה בר אלעאי ישבו לנוח והחלו לעסוק בתורה.

תוך כדי לימוד הגיע גם האר"י והצטרף אליהם. כל התלמידים קמו ביראת כבוד, ור' אברהם פינה מקום ישיבה וסימן לאר"י לשבת משמאלו. לאחר שסיימו להתפלפל, נעמד האר"י ודרש חידושים גדולים על התורה, ולאחר מכן אמר קדיש.

לפני לכתם שאל האר"י את ר' אברהם: האם נאה דרשתי בעיני כבודו?

אמר לו ר' אברהם: "הדרשה הייתה נאה, אך עשרים ושתיים קושיות יש לי עליה", והחל למנותן. תלמידי האר"י עמדו תמהים, הרי מעולם לא נתעוררו קושיות על דברי רבם, והנה ר' אברהם בכמה דקות מגלה עשרים ושתיים קושיות.

שמע האר"י את קושיותיו של ר' אברהם ואמר לתלמידיו... (המשך יבוא)