
שני סילוני מים שנפגשים מתיזים לכל עבר. שתי קרני אור שנפגשות ממשיכות בדרכן, כאילו השנייה לא הייתה שם. לפני מאות שנים קבע הפיזיקאי הויגנס: קרני אור, אפילו מנוגדות
שני סילוני מים שנפגשים מתיזים לכל עבר. שתי קרני אור שנפגשות ממשיכות בדרכן, כאילו השנייה לא הייתה שם.
לפני מאות שנים קבע הפיזיקאי הויגנס: קרני אור, אפילו מנוגדות, עוברות זו דרך זו בלי הפרעה.
הסיבה: חלקיקי אור רבים יכולים לתפוס אותו מקום ואותו מצב בו זמנית. חלקיקי חומר אינם יכולים, וזה מונע מהאטומים שלנו לקרוס לנקודה אחת. חומר צריך שיפנו לו מקום. אור אינו מזיז איש.
בשמחת בית השואבה מילאו את העזרה מנורות ענק, חסידים רקדו באבוקות, ולא הייתה חצר בירושלים שלא האירה מאותו אור. מאות להבות, ואף אחת לא חסמה את חברתה.
ואנחנו חיים כמו סילוני המים: מישהו קיבל, נלקח מאיתנו. מישהו בולט, נדחקנו הצידה.
על זה אמרו: "נר לאחד נר למאה". נר שהודלק לאחד מאיר בדיוק כך למאה.
והגמרא שם מבחינה: במים חששו שמא ישאב יותר בשביל אחרים, בנר לא. מים נגמרים, ואור אינו מתחלק. בדיוק כמו בפיזיקה.
יש דברים שמתנהגים כמו חומר, ובהם אין מקום לשניים. אבל השמחה, התורה והטוב מתנהגים כמו אור. מאות אבוקות בחצר אחת אינן מתחרות, הן עושות יום. לכן זו הייתה השמחה הגדולה בשנה: שם איש לא היה צריך לזוז כדי שאחר יאיר.
האמונה היא לדעת שמי שמדליק לידנו אינו לוקח מאיתנו אור, אלא מוסיף לחצר שבה כולנו עומדים.
כשמישהו לידנו יאיר ונרגיש שנלקח לנו משהו, בואו לא נתייחס לאור כאל מים. נדליק גם אנחנו, ונגלה שלכולנו יש בחצר בדיוק אותו מקום.
ויראחז"ל במדרש עומדים על המילים "וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" (בראשית כב, ו) מדוע נקרא שמה "מאכלת"? מפני שעד היום הזה, כולנו, כל כלל ישראל, "אוכלים" ממתן שכרה ומזכות
הרב עזרא ארז · 12.10.26 · 3 ד׳
ויראאנשים נודדים בין קברות צדיקים, מתחננים לישועה ומחפשים סגולות. אך יש מפתח אחד שפותח את כל שערי שמיים – זיכוי הרבים. אין דבר שמרעיד את כסא הכבוד ומרגש את אבא בשמי
מערכת להתענג · 12.10.26 · 1 ד׳
ויראשאלו פעם התלמידים את "הלב שמחה" מגּוּר מה חידש הבעש"ט הק' בעניין עבודת ה' בשמחה? הלא בפירוש אמרה התורה "תחת אשר לא עבדת את ה' א-לוקיך בשמחה", וכן דוד המלך ע"ה א
הרב ערן לוי · 11.10.26 · 1 ד׳
ויראלפעמים רואים ילד שהיה פרח, ולפתע הוא נכבה. ללא הודעה מוקדמת, רואים אותו עם עצבות, חוסר חשק, חסר כל מוטיבציה. וככה האדם גם בחייו האישיים חווה את הדברים האלה, לפע
הרב יעקב זיסהולץ · 06.10.26 · 2 ד׳
ויגשתקציר מהפעם הקודמת: בתקופת האר"י הק' לא כל תלמידי החכמים ידעו והעריכו את גדולתו של האר"י, אחד מהם היה המקובל ר' אברהם גלנטי. פעם כשיצאו תלמידי האר"י לקברי צדיקי
הרב ערן לוי · 12.11.26 · 2 ד׳
מקץאומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו". מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויע
הרב ערן לוי · 12.11.26 · 2 ד׳
וישבכשהבעש"ט הק' עדיין היה נסתר במעשיו והתגורר בין הרי הקרפטים היה עוזב את ביתו בכל יום ראשון ומתבודד בהרים, לומד תורה ומתקדש, וביום שישי לפני כניסת השבת היה חוזר ל
הרב ערן לוי · 12.11.26 · 2 ד׳
ויגשטבעם של בני ישמעאל ודרך ההצלה על הפסוק בספר תהלים (מזמור קכד): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָ
הרב יצחק בצרי · 12.11.26 · 2 ד׳
מקץלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה
הרב יצחק בצרי · 12.11.26 · 2 ד׳
וישבפך פלאי שהסתובב אלפי שנים באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום. כאשר באו להדליק את המנורה בבית המקדש, מצאו פך
הרב יצחק בצרי · 12.11.26 · 2 ד׳