הדלקת נרות שבת

האם הדלקת הנרות עצמה היא קבלת שבת?

יש שיטות הסוברות שהאישה מקבלת שבת בברכה של הדלקת הנרות.

לפי שיטות אלו, יש חשש שאם תברך לפני ההדלקה - היא תקבל שבת כבר בברכה ולא תוכל להדליק לאחר מכן. לכן לפי שיטות אלו נוהגים להדליק תחילה ולברך לאחר ההדלקה. וכך נוהגים האשכנזים, וכן חלק מקהילות הספרדים, ובכללן מנהג הבן איש חי. ולמרות שבכל ברכות המצוות מברכים עליהם 'עובר לעשייתן' [קודם העשיה], כאן בהכרח צריך לעבור על הכלל הזה מחמת האילוץ, שאם כבר תברך לא תוכל להדליק.

ישנן דעות שאין קבלת שבת תלויה בברכת ההדלקה אלא במעשה ההדלקה, ולכן מיד לאחר גמר הנר האחרון - עליה להשליך מידה את הגפרור [בזהירות!], ואסור לה לכבותו בידיים, שהרי מיד עם גמר הדלקת הנר האחרון חלה עליה קדושת השבת.

גם לשיטה זו בודאי שמי שרוצה להדליק עשר נרות לכבוד שבת אין בכך כל בעיה, קבלת השבת חלה רק בגמר הדלקת הנר האחרון, ומי שמכוונת מראש להדליק את נורות החשמל כחלק מהדלקת נרות השבת - יכולה לנהוג כן, משום שעד שלא סיימה להדליק את כל נורות החשמל שתכננה להדליק עדיין לא חלה עליה קדושת השבת. [ואכן יש מהדרים להדליק את החשמל קודם ורק אחריו את הנרות הרגילים, ואז חלה עליהם קדושת השבת, אבל מן הדין אין בכך כל בעיה].

לעומת כל זאת, דעת הרמב"ם והשולחן ערוך, וכן דעת הרב עובדיה זצ"ל, שאין קבלת שבת חלה מעצם ההדלקה. ולפי דעה זו אין שום הכרח לברך דוקא אחרי ההדלקה, ואדרבה לפי זה מברכים דוקא לפני ההדלקה, ככל ברכות המצוות שמברכים עליהם 'עובר לעשייתן', כלומר קודם עשית מעשה המצוה.

מי שכבר נוהגת כמנהג הבן איש חי ומברכת אחר ההדלקה - אינה צריכה לשנות מנהגה, יש לה על מה לסמוך. אבל מי שאין בידה מנהג ברור - המנהג העדיף הוא לברך קודם ההדלקה.

גם הנוהגת כדעת השולחן ערוך והרב עובדיה זצ"ל, אמנם אין קבלת שבת חלה ממילא בהדלקה, אבל כתבו הפוסקים שיש להנהיג שהאשה תקבל שבת מיד אחר ההדלקה.

תנאי שלא לקבל שבת בהדלקה

גם לשיטות שקבלת שבת חלה בברכה או בגמר מעשה ההדלקה - עם כל זה כאשר יש צורך מיוחד, ניתן לעשות תנאי מראש שלא מתכוונים לקבל שבת בהדלקה, ואז לא תחול קדושת שבת על ידי ההדלקה או הברכה.

לפי המנהג הספרדי ניתן לעשות תנאי גם לצורך קטן יחסית; לפי המנהג האשכנזי אין לעשות זאת אלא במקום צורך משמעותי יותר.

אך יש לציין שבמקרה שעושים תנאי, יש לומר בפה שאינה מקבלת שבת בהדלקה.

ועוד צריך לדעת, שבמקרה כזה שעושים תנאי ולא מקבלים שבת בהדלקה - גם לשיטת הבן איש חי שבדרך כלל מברכים לאחר ההדלקה - כאן הדין הוא שמברכים לפני ההדלקה, שהרי כל הסיבה שמברכים לאחר ההדלקה היא משום שאם תברך תחול עליה קדושת שבת, אבל מאחר שעשתה תנאי שלא מקבלת שבת בהדלקה אין שום מניעה מלברך קודם ההדלקה, וככל ברכות המצוות שמברכים קודם מעשה המצוה.

עם זאת, מומלץ מאוד לא להפוך את התנאי להרגל קבוע. הסיבה אינה רק הלכתית אלא גם מעשית: הניסיון מוכיח שכאשר מתרגלים לעשות כך בקביעות וממשיכים במלאכות אחרי ההדלקה, עלולים להיגרר ולשכוח דברים נוספים עד השקיעה, ולפעמים גם אחרי השקיעה חלילה, ונכשלים בחילול שבת ר"ל.

נרות יום טוב

כאשר מדליקים נרות ביום טוב שחל ביום חול, מברכים לפני ההדלקה גם לפי הנוהגים בנרות שבת לברך לאחר ההדלקה.

והסיבה לכך: משום שביום טוב מותרת הדלקת אש לצורך יום טוב, ולכן אין את אותה בעיה של קבלת שבת ואיסור הדלקה לאחר מכן, כי גם אם תקבל קדושת יום טוב מותר לה להדליק נר [להעביר מאש לאש]. יש מפוסקי אשכנז שסוברים שגם ביום טוב מברכים לאחר ההדלקה כמו בשבת, אך המנהג הנפוץ גם אצל האשכנזים ביום טוב לברך קודם ההדלקה [והספרדים בודאי מברכים ביום טוב קודם ההדלקה, גם הנוהגים כדעת הבן איש חי].