תן לעצמך עוד הזדמנות

לפעמים הכי קשה זה לנסות שוב. כבר רצית, השקעת, התפללת, ובסוף הדברים לא הסתדרו כמו שקיווית. עכשיו, כשעולה בך רצון להתחיל משהו חדש, מגיע הקול המוכר: ״עזוב, בשביל מה? הרי כבר ניסית״.

ומאחורי הקול הזה יש לב שפשוט מפחד להתאכזב שוב.

אם אתה מכיר את ההרגשה הזאת, תן לעצמך רגע של הבנה. עברת משהו. התאמצת. טבעי שאתה רוצה לשמור על עצמך. ובתוך כל זה, אפשר להשאיר מקום קטן לתקווה.

בפרשת מקץ יוסף עדיין בבית הסוהר. ואז מגיעה הקריאה: ״ויריצהו מן הבור״ (בראשית מא, יד). הוא מתארגן, מגיע אל פרעה, פותר את חלומותיו ומציע תוכנית להתמודדות עם הרעב.

אפשר לקחת מהסיפור שלו משהו ללב: גם כשהחיים מרגישים תקועים, יש בך דברים טובים שעוד יכולים לקבל מקום. הכישרון שלך, הרגישות, הניסיון שצברת, היכולת לעזור למישהו. כל אלה נמצאים איתך גם בתקופה הזאת.

אכזבה יכולה לגרום לנו להסתכל על עצמנו דרך רגע אחד שלא הצליח. החיים שלך רחבים הרבה יותר מהרגע הזה. יש בהם גם חסדים שעשית, מאמצים שאיש לא ראה, ומאבקים קטנים שניצחת. כדאי לזכור גם אותם כשאתה מביט בעצמך.

אולי יש משהו שאתה רוצה ללמוד. אולי רעיון שהנחת בצד. אולי שיחה שאתה דוחה כי חסר לך ביטחון. תן לרצון הזה קצת מקום. אפשר להתחיל בצעד קטן, גם כשהחשש בא איתך.

אתה יקר לפני ה׳ גם ביום שבו קשה לך להאמין בעצמך. אפשר לפנות אליו בפשטות: ״אבא, אני מפחד לנסות שוב. תן לי כוח לעשות היום את מה שאני מסוגל״.

לפעמים, אחרי פעולה קטנה, אנחנו מגלים שהלב קצת נפתח. נזכרים בתחושה הטובה של עשייה. ומשם הדברים יכולים להתחיל לזרום לכיוון חיובי ונרוויח את הסיפוק העצום שבלב.

תרגיל קטן להיום

בחר דבר אחד שחשוב לך ושאתה דוחה. כתוב: ״הצעד הקטן שלי הוא...״. בחר פעולה של עשר דקות בלבד, וקבע מתי תעשה אותה היום. הכן את מה שנחוץ להתחלה. בסיום, עצור ותגיד לעצמך: ״עשיתי צעד. זה נחשב! ומהיום אמשיך בעשייה״.

זכור תמיד! מגיע לך לתת לעצמך עוד הזדמנות. קח איתך את התפילה, את הרצון ואת מה שיש בך, והתחל בצעד אחד. עוד היום. ובעזרת השם עוד תגיע רחוק!