היתום שקנה תלמידים

כ' בחשון, יום ההילולא של רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום".

בתימן נולד ילד שמעולם לא ראה את אביו. האב נפטר עוד לפני שנולד, וכשמלאו לו שנתיים נפטרה גם אמו. הוא ואחותו נמסרו לבית סבו, וכשנפטר גם הסב, לקח אותו תלמיד חכם מבני העיר וגידל אותו כבנו.

ילד כזה היה יכול לגדול שבור. הוא בחר אחרת. בבחרותו עבר לעיר עדן ללמוד בישיבה, ובגיל חמש עשרה כבר עמד בבחינות בגמרא, ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך. בגיל עשרים עלה לבדו לארץ ישראל, וייסד בירושלים את ישיבת המקובלים "נהר שלום", על שמו של רבי שלום שרעבי. גם את שם משפחתו שינה לשרעבי, שהוא ראשי תיבות: שלום רב על בני ישראל.

אלפים באו אל דלתו לעצה ולברכה והשאירו בידו כסף. הוא לא השאיר לעצמו מאומה. הכול הלך להחזקת הישיבה ולתמיכה בנצרכים, וחלק הלך לדבר מפתיע: הוא נתן כסף לנערים, כדי שיתיישבו ללמוד תורה. תלמידיו מספרים שהיה ישן בלילה כעשרים דקות בלבד.

את מי שלא נמשך בדיבורים, ניסה למשוך בנתינה.

וזו ההנהגה שאפשר לקחת ממנו הביתה: הדבר שהכי חסר לך בחייך הוא בדרך כלל המקום שבו אתה הכי מסוגל לתת לאחרים. ילד שלא היה לו אב שילמד אותו, שילם מכיסו כדי שילדים אחרים כן ילמדו.

מרן הרב עובדיה יוסף, שלמד אצלו תקופה, העיד עליו: היה גדול הדור, וכמוהו לא היה בקבלה.