
אחד המיוחדים בבני פרשבורג היה הרב רבי יום טוב הכהן קאהן, צדיק ומופלג במידת החסד. סיפר בנו, הרה"ג רבי אברהם: אבא עשה חיל בעסקיו והיה לעשיר גדול, וביתנו התנהל ברח
אחד המיוחדים בבני פרשבורג היה הרב רבי יום טוב הכהן קאהן, צדיק ומופלג במידת החסד. סיפר בנו, הרה"ג רבי אברהם: אבא עשה חיל בעסקיו והיה לעשיר גדול, וביתנו התנהל ברחבות, עם משרתים ששמרו על ניקיון הבית ועל סדר קפדני.
מנהג הכנסת אורחים בפרשבורג היה כך: בסיום התפילה בליל שבת עמדו האורחים ליד פתח בית הכנסת, וכל בעל בית בחר לו אורח לסעודת שבת. אבי השתדל בכוונה תחילה לצאת אחרון מבית הכנסת, מכיוון שבעלי הבתים שיצאו תחילה בחרו באורחים הנקיים והמסודרים, ואילו אלו שלבושם היה קרוע ומלוכלך נשארו בבית הכנסת מאין דורש. את כל אלה הזמין אבי לביתו, ולקחם לסעוד על שולחנו!
בין האורחים היו כאלה שמטרדות הדרך נתלכלכו מאוד, ויש שהיו מלאי כינים. לאחר הסעודה נאלצו המשרתים הגויים לנקות את הכיסאות המפוארים, ותוך כדי כך התרעמו: "למה מכניסים הביתה אנשים כאלה!". אך אמי הצדקנית מעולם לא שאלה את אבי מדוע בחר דווקא בעניים אלו. אדרבה, היא הרגישה בצערם, כיבדה אותם ודיברה על ליבם לחזקם.
הגיעו ימי האופל, והגרמנים הארורים הגיעו לפרשבורג. אבי עבר ממחנה עבודה אחד לשני, עד שהגיע למחנה מאוטהאוזן, ונותר בחיים. אחד הפלאים שסיפר: האנשים במחנות היו מלאי כינים ופשפשים, ולא היה אדם שנמלט ממכה זו. מימינו, משמאלו, מלפניו ומאחריו שכבו אנשים מלאים בכינים, אך הוא לא נפגע! אבא תלה זאת במידה כנגד מידה: על שהכניס לביתו אורחים כמות שהם, זכה משמיא שהכינים לא שלטו בו, והיה נקי לגמרי.
ועוד מעשה: לאחר השואה הנוראה הביא האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אגד ציציות אחד, כדי לתיתו לאחד הפליטים האומללים שיזכה לקיים את המצווה היקרה. כל הניצולים, שלא זכו לקיים את המצווה בכל שנות השואה, עטו בהתלהבות על האדמו"ר, והרבי החליט לערוך הגרלה ביניהם.
והנה, בחור צדיק אחד, מנדל פשיטיק שמו, לימים הרב החסיד רבי מנדל פשיטיק זצ"ל ממופלגי חסידי גור, קרע לפתע את חולצתו היחידה משני הצדדים, כך שהפכה לבעלת ארבע כנפות! "עתה, כשאני לבוש בגד בעל ארבע כנפות", אמר, "יש לי דין קדימה לפני כולם, שהרי אני חייב מן התורה להטיל ציציות בחולצתי". הרבי הופתע ממסירות נפשו של אדם שזה עתה יצא מן המחנות, והדבר היחיד שמעניין אותו, עוד לפני האוכל, הוא מצוות ציצית!
אבל הרבי התלבט: מחד, חיובו של הבחור הוא מן התורה; מאידך, הקהל כבר זכה בעריכת ההגרלה. לבסוף הכריע, שמאחר שהחליט על ההגרלה עוד לפני קריעת החולצה, אין הוא יכול לקפח את כל הפליטים. אך לפני ההגרלה לחש למנדל: "אם כוונתך הייתה לשם שמיים, יסובבו מן השמיים שתזכה אתה בהגרלה". ואכן, מתוך מאות היהודים שהיו שם, זכה בהגרלה הצדיק מנדל פשיטיק.
ויראחז"ל במדרש עומדים על המילים "וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" (בראשית כב, ו) מדוע נקרא שמה "מאכלת"? מפני שעד היום הזה, כולנו, כל כלל ישראל, "אוכלים" ממתן שכרה ומזכות
הרב עזרא ארז · 12.10.26 · 3 ד׳
ויראאנשים נודדים בין קברות צדיקים, מתחננים לישועה ומחפשים סגולות. אך יש מפתח אחד שפותח את כל שערי שמיים – זיכוי הרבים. אין דבר שמרעיד את כסא הכבוד ומרגש את אבא בשמי
מערכת להתענג · 12.10.26 · 1 ד׳
ויראשאלו פעם התלמידים את "הלב שמחה" מגּוּר מה חידש הבעש"ט הק' בעניין עבודת ה' בשמחה? הלא בפירוש אמרה התורה "תחת אשר לא עבדת את ה' א-לוקיך בשמחה", וכן דוד המלך ע"ה א
הרב ערן לוי · 11.10.26 · 1 ד׳
ויראלפעמים רואים ילד שהיה פרח, ולפתע הוא נכבה. ללא הודעה מוקדמת, רואים אותו עם עצבות, חוסר חשק, חסר כל מוטיבציה. וככה האדם גם בחייו האישיים חווה את הדברים האלה, לפע
הרב יעקב זיסהולץ · 06.10.26 · 2 ד׳
ויגשתקציר מהפעם הקודמת: בתקופת האר"י הק' לא כל תלמידי החכמים ידעו והעריכו את גדולתו של האר"י, אחד מהם היה המקובל ר' אברהם גלנטי. פעם כשיצאו תלמידי האר"י לקברי צדיקי
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
מקץאומר דוד המלך ע"ה בתהילים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו". מסביר הבעש"ט הק': מי שהוא צדיק ויש לו התקשרות בבורא ברוך הוא, אז ה' בכל דרכיו. כלומר: בכל אשר יפנה ויע
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
וישבכשהבעש"ט הק' עדיין היה נסתר במעשיו והתגורר בין הרי הקרפטים היה עוזב את ביתו בכל יום ראשון ומתבודד בהרים, לומד תורה ומתקדש, וביום שישי לפני כניסת השבת היה חוזר ל
הרב ערן לוי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
ויגשטבעם של בני ישמעאל ודרך ההצלה על הפסוק בספר תהלים (מזמור קכד): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָ
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
מקץלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ המלחמה שהחשמונאים ניצחו בה את היוונים שהיו באותו הזמן האימפריה הגדולה בעולם, שונה היא מנס חג הפורים. בימי הפורים האויב הגדול היה
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳
וישבפך פלאי שהסתובב אלפי שנים באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום. כאשר באו להדליק את המנורה בבית המקדש, מצאו פך
הרב יצחק בצרי · לפני 8 ש׳ · 2 ד׳