הנער שהסיק את התנור

ל' בחשון, יום ההילולא של רבי צבי הירש הכהן מרימנוב זצ"ל, המכונה רבי צבי הירש משרת.

בגיל עשר נשאר הילד צבי הירש בלי אב ובלי אם. קרוב משפחה ניסה לגדל אותו ולא עמד בכך, ומסר אותו לחייט, שיגדל אותו תמורת עזרה במלאכה. כך למד הילד לתפור, ולא ללמוד.

בגיל חמש עשרה שמע על רבי מנחם מנדל מרימנוב, הניח את המחט ונסע אליו. הוא נכנס לבית המדרש, התיישב בפינה והחל לומר תהילים, כי גמרא עדיין לא ידע. החסידים ריחמו עליו וישבו ללמוד אתו, עד שנפתח לבו.

ומה ביקש לעצמו? רק דבר אחד: שיתנו לו עבודה בשירות הצדיק. נתנו לו את הסקת התנור בבית המדרש, ולא יותר מזה.

יום אחד נעדר הגבאי מן העיר והרשה לנער להציע את מיטת הרבי. באותו ערב שאל רבי מנחם מנדל: מי הציע היום את המיטה? הגבאי נבהל והחל להתנצל. אמר לו הרבי: מהיום יעשה הנער הזה את כל עבודות הבית. מאותה שעה נקרא שמו רבי צבי הירש משרת.

ולפני הסתלקותו ציווה רבו על גדולי תלמידיו למנות דווקא אותו לממלא מקומו. בנו של הרבי ויתר על הכתר ואמר: אבא ציווה.

יתום שהסיק את התנור נעשה רבם של אלפים, ואדמו"רים נסעו אליו כחסידים.

וזה בדיוק מה שאמרו חז"ל: גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה. לא רק מה שאדם שומע מרבו עושה אותו, אלא מה שהוא רואה אצלו מקרוב, בשעה שהוא מציע לו את המיטה.

(גדולה שימושה: ברכות ז, ב. תולדותיו: "מבשר טוב" לרבי גרשון קאמלהאר)