הדלקת נרות שבת (סיום)

שכחה להדליק נרות שבת

מובא בפוסקים שאישה ששכחה להדליק נרות שבת - קונסים אותה שמהיום עליה להוסיף מכאן ואילך נר נוסף בכל שבת.

לדוגמה: מי שמדליקה באופן קבוע שני נרות ושכחה פעם אחת להדליק נרות עד שעבר הזמן - תדליק מעתה שלושה נרות בכל ערב שבת.

דעת הרב עובדיה זצ"ל היא שבזמננו אין להחיל קנס זה, משום שעיקר סיבת הקנס אינה מחמת העבירה שביטלה מצות הדלקת נרות, אלא מחמת שבגלל רשלנותה נגרם כאן חוסר בעונג שבת, הבית היה חשוך והשבת לא כובדה כראוי, אבל בזמננו שגם כאשר לא הודלקו נרות יש בבית תאורת חשמל, ולכן הגם שהאשה עברה על הדין וביטלה מצות הדלקת נרות שבת, עם כל זה לא נוצר מצב שהבית היה חשוך ונמנע העונג שבת כפי שהיה בעבר, ובמצב כזה לא קנסו את האשה.

רבים מפוסקי אשכנז חולקים וסוברים שגם בזמננו הקנס קיים.

כמובן שלכל הדעות אם השכחה הייתה מחמת אונס, כגון מחלה או נסיבות שלא הייתה יכולה למנוע אותן - אין שום סיבה לקנוס.

כמו כן בעלת תשובה שהחלה להדליק נרות לאחר שנים שבהן לא שמרה מצוות, אינה צריכה להתחיל להוסיף נרות על כל השנים הקודמות. [שאם כך תצטרך להדליק מאות ואלפי נרות בכל שבת...] אחד הטעמים המרתקים לכך הוא שתשובה מאהבה הופכת את העבר לזכויות, ואין שום טעם לקנוס אותה, אלא היא מתחילה את הנהגתה החדשה מכאן ואילך.

שמן שנשאר מנרות שבת

ישנן שחושבות בטעות שהשמן שנשאר לאחר שהנר דלק לכבוד שבת [למשל אם כבה הנר באמצע ונשאר בנר שמן מיותר] יש להצניע את השמן לשריפת חמץ או לגנזו, הדבר לא נכון כלל. שמן שהודלק לכבוד שבת וכבה הנר באמצע - אמנם במהלך השבת השמן הוקצה למצוותו, אבל לאחר אותה שבת השמן לא נעשה מוקצה או אסור בהנאה. ניתן להשתמש בו לאחר מכן גם לצרכים אחרים, [ואפילו לבישול או טיגון, אם מדובר בשמן הראוי למאכל] ומותר גם לזרקו.

מספר הנרות

על פי הדין אין חובה להדליק יותר מנר אחד, אך על פי המקובלים מצוה להדליק שני נרות - אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. עם זאת, בעם ישראל פשטו בזה מנהגים שונים, יש הנוהגים להדליק לפי מספר בני הבית [כל ילד שנולד מוסיפים עבורו עוד נר] ויש הנוהגים להדליק לפי מספר העולים לתורה [בשבת שבעה, ביום הכיפורים ששה, וביום טוב חמישה]. לכל מנהג יש מקור, אך רצוי להתנות מראש שריבוי הנרות נעשה בלי נדר וללא התחייבות.

אישה שרגילה להדליק מספר מסוים של נרות - למשל לפי מספר הילדים או לפי מספר העליות לתורה - יכולה במקרה חד־פעמי להדליק פחות, כגון כאשר היא מתארחת או שאין לה מספיק נרות או נגמר לה השמן באמצע, או כשהפעם אין מקום לנרות רבים כל כך.

אך אם היא רוצה להפחית באופן קבוע את מספר הנרות, כגון משבע לשתיים, יש לעשות התרת נדרים, משום שריבוי נרות יש בו מצוה, ולכן כאמור מלכתחילה כדאי להתנות שהכל מראש נעשה בלי נדר ובלי חיוב.

הזזת נר שבת

ונסיים בהלכה שאינה ידועה כל הצורך. מעשה היה במשפחה אחת שהאשה הדליקה נרות במקום מסוים על השיש [קרוב לשולחן שבו אוכלים], לאחר מכן החליט הבעל שכדאי היום לאכול בפינה האחרת של המטבח משום שהמאוורר או המזגן מורגש שם יותר, ואם כן רוצים הבעל והאשה להזיז את הנרות [לאחר שהדליקה אותן] לחלק האחר בשיש, קרוב יותר לפינה החדשה שבה יאכלו הלילה. הנה זה פשוט שאם כבר קיבלו שבת אסור בשום אופן להזיז את הנרות משום שהם מוקצים [נר הדולק בשבת הוא מוקצה גמור]. אך החידוש הוא שגם אם לא קיבלו שבת כלל, נר שהודלק 'לכבוד שבת' אין להזיזו, ויתרה מכך: גם אם עדיין לא סיימה האישה את הדלקת כל הנרות, אסור להזיז את אחד הנרות שכבר הודלק.

במקום שחוששים שחלילה הנר יכול להאחז בווילון ויכולה להווצר מכך שריפה - יש בכך חשש סכנה ומותר להזיזו, אבל באופן רגיל אסור להזיזו כלל.

אם יש חשש שהנר יכבה בגלל מזגן או רוח - עדיף להדליק נר נוסף במקום מתאים, ולא להזיז את הנר שכבר הודלק.

אם נר כבה לפני שסיימה את כל ההדלקה - ניתן להדליק אותו מחדש, אך כאמור אין להזיז נר דולק ממקומו אף קודם קבלת שבת.