כוח האדם באשר הוא להתעלות אל הקדושה העליונה

לאדם הראשון היו שתי נשים, חוה ראשונה וחוה שניה (זוהר). חוה ראשונה היא לילי"ת הרשעה, וברחה מאדם הראשון ויצאה לחיצונים להיות אשת ס"מ, ונקראת בשם זה על שם שהיא מיללת, כי הצטערה שפרשה מאדם הראשון. ורק חוה השניה באה לקדושה ונדבקה באדם.

התעלותה של לאה לקדושה

כך גם אצל יעקב אבינו אשר בא לתקן את חטא אדם הראשון, היה ראוי שרחל תהיה עקרת הבית וממנה יצא כל עם ישראל, ואילו לאה תהיה כמו חוה הראשונה ותלך לידי החיצונים, היינו עשיו הרשע אשר מזרעו בא עמלק! אך בזכות שלאה הרבתה בתחינה לפני ה' יתברך שלא תיפול בחלקו של עשיו, ובכתה על כך עד שהעיניים שלה נעשו רכות, זכתה בחמלת ה' עליה להתעלות ולהתחבר לקדושה, ונכללה בכלל רחל.

לאה ורחל - ערפה ורות

וכך היה אצל רות וערפה, שערפה כנגד לאה היתה יכולה להתגייר ולהיכנס לקדושה, אך לבסוף היא בחרה שלא להתדבק לקדושה, והפנתה עורף והלכה לחיצונים. וכשם שנכללו רחל ולאה לאחדות אחת בקדושה, כך כל הקדושה שהיתה בערפה עברה ונכללה ברות, וזהו שכתוב: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל", ידוע שרחל ולאה הן שתים ולא שלש, ומדוע הדגיש הפסוק 'שתיהן'? אלא בא להדגיש ששתיהן נעשו כאחת, שנכללה קדושת ערפה ברות, ולה לבדה יש את מעלת רחל ולאה יחדיו.

ולא יחשוב אדם כי בדרך מקרה קרה כן לאלימלך ונעמי ושתי כלותיה כדוגמת רחל ולאה, אלא ישנו עוד קשר ושייכות ביניהם, שרחל ולאה שתיהן היו אחיות בנות לבן הארמי ונתגיירו, וכן רות וערפה היו אחיות בנות עגלון מלך מואב ונתגיירו (האריז"ל).

נשותיו של רבי עקיבא

עוד כתב רבינו האר"י, שכשם שרבי עקיבא היה בבחינת יעקב אבינו, שנתלבשה בו נשמת יעקב אבינו, כך בנשותיו של רבי עקיבא נתלבשו נשמות רחל ולאה נשותיו של יעקב אבינו, נשמת לאה נתלבשה באשת טורנוסרופוס הרשע שהיה מזרעו של עשיו, ונשמת רחל נתלבשה ברחל בת כלבא שבוע, ולכך נקראת גם היא בשמה הראשון 'רחל'. ורבי עקיבא שהוא יעקב, גבר על עשיו, והוציא את אשת טורנוסרופוס לצד הקדושה.

מתוך דברי הזוהר הקדוש והאריז"ל נלמד, כי אף שלאה היתה מיועדת לעשיו הרשע, אבל לכל אדם יש זכות בחירה, ובעת פרשת דרכים, בכח האדם להחליט ולהטות עצמו אל הקדושה. ולעומת זאת ערפה, אף שהלכה אחרי חמותה נעמי, וכמעט שדבקה בקדושה, אבל ברגע שהפנתה עורף לא זכתה להידבק בקדושה, ורות עמדה במקומה, וזכתה שממנה יצאה כל שושלת מלכות בית דוד.