סוד האות מ״ם — המים והמלכות

האות מ״ם נושאת בקרבה שני עולמות. שמה וצורתה רומזים למים, שהם מקור החיים והברכה, והתורה עצמה נמשלה למים. ובאותה עת רומזת המ״ם למלכות, למדרגה של הנהגה ושלטון. בשתי צורותיה, הפתוחה והסתומה, גנוז סוד עמוק על הגלוי והנסתר בהנהגת ה׳ בעולמו.

צורת האות — פתוחה וסתומה

לאות מ״ם שתי צורות. המ״ם הפתוחה, הנכתבת בראש התיבה ובאמצעה, פתוחה מלמטה כמעיין הנובע ומשפיע כלפי חוץ. והמ״ם הסתומה, הנכתבת בסוף התיבה, סגורה מכל צדדיה כחדר נעול השומר את אשר בתוכו. חכמים ראו בפתוחה את התורה הנגלית, המושפעת ומתגלה לכל, ובסתומה את התורה הנסתרת והמלכות הגנוזה.

מפורסם דרשת חכמים על הפסוק העוסק בהרבות המשרה והשלום, שבו נכתבה מ״ם סתומה באמצע התיבה שלא כדרכה. ודרשו שרמז יש בדבר, שביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו מלך המשיח, ונסתמה המ״ם לרמז על מלכות סתומה שעדיין לא הגיעה עתה להיגלות. כך המ״ם הסתומה היא סוד המלכות השלמה השמורה לעתיד לבוא.

שם האות ומספרה

מספרה של המ״ם הוא ארבעים, מספר החוזר בתורה בעניינים של יצירה, זיכוך והכנה. ארבעים יום היה משה בהר לקבל את התורה, ארבעים יום ולילה נמשך המבול לזכך את העולם, וארבעים סאה הם שיעור מי המקווה המטהרים את הטמא. בכל אלו המים והמספר ארבעים משמשים לטהרה ולהתחדשות, וזה סוד המ״ם.

הוי כל צמא לכו למים, ואמרו חכמים אין מים אלא תורה.

התורה הנמשלת למים

אמרו חכמים שנמשלה התורה למים. מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, אף התורה אינה מתקיימת אלא במי שמשפיל עצמו. ומה מים מחיים את העולם, אף התורה מחיה את לומדיה. המ״ם הפתוחה היא כמעיין המשפיע תורה לכל הבא לשתות, ומלמדת שחובה על תלמיד חכם להשפיע מתורתו ולא לאוגרה לעצמו.

הלימוד המעשי לעבודת ה׳

מן האות מ״ם לומד האדם לאזן בין הפתוח והסתום. יש עתים להיות מ״ם פתוחה, להשפיע ולהיטיב לזולת, ללמד תורה ולהאיר פנים. ויש עתים להיות מ״ם סתומה, לשמור את הפנימיות, לצנוע את מה שאין ראוי לגלותו, ולהמתין בסבלנות לגאולה השלמה.

• להשפיע תורה וטוב לזולת כמעיין הנובע, בבחינת המ״ם הפתוחה.
• לשמור על צניעות ופנימיות במה שאינו לפרסום, כמ״ם הסתומה.
• להיטהר ולהתחדש תמיד, כדרך המים המטהרים.

מי שנוהג כסוד המ״ם זוכה למדרגת מלכות רוחנית, שהיא מלכות של ריסון עצמי והנהגה נכונה. הוא משפיע כמים חיים ובעת הצורך שומר את הגנוז, ובכך הוא שותף לתיקון העולם עד להתגלות המלכות השלמה.

ארבעים שנה במדבר

ארבעים שנה הלכו ישראל במדבר עד שנכנסו לארץ, ובמספר זה, שהוא מספר האות מ״ם, נזדככו ונעשו ראויים לרשת את הארץ. גם דור המדבר וגם התורה הנמשלת למים חוברו במספר ארבעים, ללמד שאין אדם עומד על סוף דעת רבו עד ארבעים שנה. המ״ם ומספרה מלמדים שהזיכוך וההכנה דורשים סבלנות ואורך זמן, ואין הקפיצה מועילה לקניין השלם.

עוד יש במ״ם רמז לרחם האם, שבו נוצר הוולד במים במשך ימי ההיריון. המים הם ראשית החיים, וכשם שהוולד גדל במים סתומים ונסתרים עד צאתו לאוויר העולם, כך כל דבר טוב מתהווה תחילה בהסתר ובצנעה עד עת גילויו. ומשום כך המים והמלכות כרוכים זה בזה, שהמלך הראוי הוא זה שיודע לזון ולפרנס את עמו כמים המחיים את הכל, ולהשפיע להם טובה בהסתר ובגלוי כאחד.

סיכום

האות מ״ם, בשמה וצורתה הרומזים למים ולמלכות, בשתי צורותיה הפתוחה והסתומה, ובמספרה ארבעים המבטא טהרה, מגלה את סוד ההשפעה והגניזה. התורה כמים מחיה ומטהרת, והמלכות הסתומה שמורה לעתיד. מי שהולך בדרך המ״ם משפיע טוב לעולם ושומר את פנימיותו, וזוכה למלכות של אמת.