הכוחות האדירים הבלתי מנוצלים

נפתח בסיפור אמיתי לחלוטין.

באחד המקומות בעולם מכונית עלתה על ילדה, את הפרטים המדויקים איני זוכר, אולם מה שהתפרסם היה דבר מופלא: האמא הרימה את המכונית וחילצה את בתה.

אני מסופק אם יש לאישה הזו כוח להרים גלגל של מכונית, וכאן היא הרימה מכונית שלמה.

סיפור דומה שהתרחש כפי שהבנתי בארץ, היה על אדם משותק שלא יכול היה לזוז ממיטתו. והנה פרצה דליקה בבית, בני המשפחה יצאו החוצה, ולפתע נזכרו שהאב המשותק שוכב בדירה הבוערת. ולתדהמתם הם מוצאים אותו שוכב מחוץ לבית מתחת לאחד העצים. הם שאלו אותו 'איך הגעת לכאן', והוא אמר להם 'כאשר ראיתי את האש קמתי ויצאתי'. הם שמחו ואמרו לו 'אבא, תקום', אולם התברר ששוב הוא לא יכול לזוז.

כדי שנבין מהיכן הגיעו כוחות אלו, נתבונן בפרשתנו המתארת שיעקב אבינו רואה באר בשדה, ועדרי צאן רובצים לידה, ואבן גדולה על פי הבאר. כאשר הוא אומר לרועים מדוע הם לא משקים את הצאן וממשיכים לרעות, הם עונים לו: "ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן".

כלומר, האבן גדולה ואנחנו צריכים שכולם יתאספו כדי להזיז אותה. והנה רחל מגיעה עם הצאן, והתורה כותבת: "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו". ורש"י מביא בשם חז"ל שהוא עשה את זה בקלות גדולה.

מה המכנה המשותף בין שני הסיפורים בהם פתחנו לבין הסיפור הזה של הסרת האבן בקלות?

התשובה היא שיש לאדם כוחות נפש אדירים, והם בלתי מנוצלים. בשעת סכנה הכוחות האלו מתגלים והוא יכול לפעול דברים מעבר לטבע, וכמו כן כאשר האדם רוצה ביותר להצליח במצווה מסוימת הוא יוציא את הכוחות האלו, ויצליח לבצע דברים גם אם הם מעבר לגדרי הטבע, כמו שהיה כאן, אצל יעקב אבינו.

אין ספק שהתורה רוצה ללמדנו שאנחנו מסוגלים לגדול ולהגיע לדרגות רוחניות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, וצריך רק שיהיה לאדם רצון אמיתי (!) וכמובן כמו שאני אומר תמיד, להתפלל מעומק הלב לעזרתו הגדולה של הבורא, ואז מצליחים.