חביטת הערבה בהושענא רבה: דין המנהג וסדר הקיום

מן המנהגים העתיקים והמיוחדים של הושענא רבה הוא חביטת הערבה. לאחר אמירת ההושענות ושבע ההקפות, נוטל כל אחד חבילה של ערבות, וחובט אותה בקרקע. הגמרא במסכת סוכה מבארת שמנהג זה הוא "מנהג נביאים", שתיקנוהו נביאים הראשונים, ומעמדו חשוב מאוד. דיני המנהג מבוארים בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרסד ובמשנה ברורה שם.

מהות המנהג ומקורו

חכמים קבעו שחביטת הערבה אינה ככל מנהג בעלמא אלא "מנהג נביאים", ולכן יש לנהוג בו ברצינות ובכבוד. הערבה הנחבטת ביום זה נפרדת לחלוטין מן הערבות שבלולב — זו מצוות נטילת לולב, וזו מנהג עצמאי של הושענא רבה. משום כך אין יוצאים ידי המנהג בערבה שבלולב, אלא נוטלים ערבות נפרדות לחביטה.

כמה ערבות וכיצד

נהוג ליטול חבילה של ערבות, ויש שנהגו לקחת חמישה בדי ערבה. ראוי שהערבות יהיו לחות ובעלות עלים ככל האפשר, אף שאין מעכב כדיני הערבה שבלולב. את החבילה אוחזים ביד וחובטים אותה בקרקע מספר פעמים, ויש שנהגו לחבוט עד שיינשרו מקצת מן העלים.

• אין מברכים על חביטת הערבה, שכן הוא מנהג ולא מצווה מן התורה או מתקנת חכמים בנוסח ברכה.
• החביטה נעשית לאחר אמירת ההושענות וההקפות, כפי הסדר שבסידור.
• נוהגים לחבוט בקרקע, ויש המקפידים על מקום שאינו מטונף.

זמן החביטה ודיניה בשבת

חביטת הערבה נעשית ביום הושענא רבה עצמו, לאחר תפילת שחרית וההושענות. כאשר חל יום השביעי של החג בשבת — דבר שאינו שכיח לפי קביעת לוח השנה הקבוע אצלנו לעניין הושענא רבה — אין נוטלים וחובטים, אך בלוח הקבוע שלנו הושענא רבה אינו חל בשבת, ולכן בפועל חובטים בכל שנה.

ראוי לקיים את החביטה בציבור ובבית הכנסת, לאחר ההקפות, כדי לקיים את המנהג כתיקונו וברוב עם. מי שלא הספיק בבית הכנסת יכול לקיימו ביחיד באותו יום.

כוונת המנהג והנהגתו

בטעם המנהג נאמרו דברים רבים בפוסקים ובמקובלים. עניין כללי הוא שהערבה רומזת על ישראל, והבקשה ביום זה היא על המים והפרנסה לשנה הבאה. החביטה מבטאת את ההשתפכות בתפילה ואת הבקשה שיתבטלו הדינים. אין צורך לדעת את כל הכוונות הנסתרות כדי לקיים את המנהג; עיקר העניין הוא לקיימו כראוי מתוך כוונה כללית לבקש רחמים.

לאחר החביטה נהגו רבים שלא לזרוק את הערבות לאשפה דרך ביזיון, אלא להניחן במקום צנוע. יש שנהגו לשמרן לשימוש מסוים, אך אין בזה חיוב. העיקר הוא לנהוג בכבוד בדבר שהיה כלי מצווה ומנהג נביאים.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.