סוף הישיבה בסוכה: דיני היום השביעי ושמיני עצרת

מצוות הישיבה בסוכה היא שבעה ימים, מליל ראשון של סוכות ועד סוף היום השביעי. עם בוא שמיני עצרת מסתיימת מצווה זו, אך אופן הפרידה מן הסוכה ודיניה בארץ ובחוץ לארץ שונים. דינים אלו מבוארים בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרסו ובמשנה ברורה שם.

היום השביעי — הושענא רבה

היום השביעי של סוכות, הוא הושענא רבה, הוא היום האחרון של מצוות הישיבה בסוכה. כל אותו יום אוכלים בסוכה ומקיימים את המצווה כתיקונה. נהגו רבים לאכול סעודה אחרונה בסוכה ביום זה מתוך חיבת המצווה. כשמסתיים היום ומגיע ליל שמיני עצרת — נפרדים מן הסוכה.

ליל שמיני עצרת

בליל שמיני עצרת בארץ ישראל אין יושבים בסוכה כלל, שכן הוא יום טוב נפרד שאין בו מצוות סוכה. את סעודת ליל שמיני עצרת ואת סעודות היום אוכלים בבית. בחוץ לארץ, מחמת ספק היום, נהגו לישב בסוכה גם ביום שמיני עצרת, אך בלא לברך "לישב בסוכה", ויש בזה פרטי מנהגים.

• בארץ ישראל: מליל שמיני עצרת אוכלים בבית ולא בסוכה.
• בחוץ לארץ: יושבים בסוכה ביום שמיני עצרת בלא ברכה, כמנהג המקום.
• אין לסתור את הסוכה בחג עצמו אם יש בה צורך, ויש לנהוג בכבוד בדפנות ובסכך.

פרידה מן הסוכה

נהגו רבים לומר בעת היציאה האחרונה מן הסוכה תפילה קצרה, שיזכו בשנה הבאה לישב בסוכה. תפילה זו מבטאת את חיבת המצווה ואת התקווה לחזור ולקיימה. אין זה חיוב גמור, אלא מנהג נאה שנהגו בו רבים מישראל, ונדפס בסידורים שונים.

כאשר מפנים את כלי הסוכה ואת הקישוטים, ראוי לנהוג בהם בכבוד, שכן שימשו למצווה. קישוטי הסוכה שהוקצו לנוי המצווה — יש בהם דיני מוקצה והקצאה, ולכן יש להיזהר בעת פירוק הסוכה, במיוחד אם הדבר נעשה בחול המועד או סמוך לחג.

שמירה על כבוד דברי המצווה

הסכך והדפנות אינם קדושים כתשמישי קדושה, אך הואיל ושימשו למצווה ראוי שלא לנהוג בהם דרך ביזיון, כגון לדורכם או להשתמש בהם לדבר מגונה. יש שנהגו לשמור חלק מן הסכך לשימוש של מצווה, כגון להסקה לאפיית מצות, אך אין בזה חיוב. העיקר הוא יחס של כבוד לדבר שהיה כלי מצווה.

סיכומו של דבר: מצוות הסוכה נמשכת עד סוף הושענא רבה, ובשמיני עצרת נפרדים ממנה — בארץ ישראל לגמרי, ובחוץ לארץ בדרך מיוחדת מחמת הספק. כל הפרטים הללו עדינים ותלויים במקום ובמנהג, ולכן יש לבררם היטב.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.