ההקפות והושענות בהושענא רבה: סדר ההלכה והמנהג

אחד המנהגים המרכזיים של חג הסוכות הוא אמירת ההושענות, שבהן מבקשים מהקדוש ברוך הוא להושיע ולברך בגשמים ובפרנסה. בכל יום מימי החג מקיפים את הבימה הקפה אחת עם הלולב והאתרוג, ואילו בהושענא רבה מקיפים שבע הקפות, ומכאן שמו של היום. ענייני ההקפות מבוארים בשולחן ערוך אורח חיים בסימן תרס ובסימן תרסד, ובמשנה ברורה שם.

סדר ההקפה בכל יום

בכל יום מימי החג, לאחר אמירת ההלל, מוציאים ספר תורה ומניחים אותו על הבימה, והקהל אוחזים את ארבעת המינים ומקיפים את הבימה פעם אחת באמירת פסוקי ההושענא של אותו היום. כל יום יש לו נוסח הושענא משלו לפי סדר המקובל בסידורים. ההקפה נעשית כשהלולב והאתרוג בידי המקיפים, וזהו חלק מהדגשת מצוות החג.

• בשבת חול המועד אין נוטלים לולב ואין מקיפים, ולכן אומרים את ההושענות בלא הקפה.
• אבל בתוך שבעת ימי האבלות אינו מקיף, לפי המנהג המובא בפוסקים, ויש בזה פרטים.
• מי שאין לו ארבעת המינים — יש דיון אם מקיף, ויש לנהוג כהוראת רב.

שבע ההקפות בהושענא רבה

בהושענא רבה מוציאים את כל ספרי התורה ומחזיקים אותם על הבימה, והקהל מקיפים שבע פעמים, ובכל הקפה אומרים נוסח הושענות מיוחד. ריבוי ההקפות מבטא את גודל הבקשה ביום זה, שבו מתחננים על המים ועל ברכת השנה הבאה. בקהילות שונות יש הבדלים בנוסח ההושענות ובסדרן, וכל קהילה נוהגת כמסורת אבותיה.

נהוג שכל הציבור מקיף, ולא רק החזן, וראוי לאחוז את ארבעת המינים בעת ההקפה. מי שמתקשה לעמוד או להקיף מחמת חולשה יכול לאחוז את המינים במקומו ולכוון עם הציבור.

הקפדה על ארבעת המינים בעת ההקפה

הואיל וההקפות נעשות עם הלולב והאתרוג, יש להקפיד שהמינים יהיו כשרים גם ביום השביעי. במשך ימי החג עלולים האתרוג או ההדסים להתייבש או להיפגם, ולכן ראוי לבדוק את כשרותם לפני ההקפה. בהושענא רבה, שהוא היום השביעי, עדיין יש מצווה מדרבנן בנטילת הלולב, ולכן ההקפדה נחוצה.

סדר הברכה והנטילה בהושענא רבה זהה לשאר ימי החג: נוטלים את הלולב, מברכים "על נטילת לולב", ומנענעים כמנהג, ורק לאחר מכן ניגשים להקפות שבהלל ובהושענות.

משמעות ההקפות וכוונתן

ההקפה סביב הבימה ובתוכה ספר התורה מבטאת את ההתאחדות סביב התורה ואת הבקשה שהקדוש ברוך הוא יושיענו בזכותה. בהקפות אנו ממשיכים את הבקשות לישועה, לפרנסה ולגשמי ברכה. בהושענא רבה, כשהדין נחתם, הבקשות מתעצמות, ולכן ריבוי ההקפות והנוסחאות.

למרות עומק העניין, יש לזכור שההקפות הן מנהג ולא חיוב גמור, ולכן במקום שאי אפשר לקיימן כראוי — כגון מחמת צפיפות או חולשה — אין בכך פגיעה בעצם קיום החג. עם זאת ראוי להשתדל לקיים את המנהג כתיקונו, מתוך כבוד למסורת ישראל.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.