יש קונה עולמו בדף אחד

רמז נפלא אמרו במה שמצינו שנתן אליעזר עבד אברהם לרבקה שני צמידים (לעיל כד כב), ופירש רש"י שהם כנגד שני לוחות הברית, שבא אליעזר ללמד לה כלל גדול מיסודי היהדות, להוציא מאותם הטועים שאין להם כח לכובד המצוות ולקושי הכרוך בהן, אלא אדרבה, ככל שהמצוה יש בה קושי וטרחה יתירה כך יקרה היא עד מאוד.

סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שפעם נכנס בחור אל הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע מתוך בכיה ותאניה, רבי, יותר אין בכוחי לסבול, כי יגעתי זה כחודש ימים ובקושי עלה בידי ללמוד ולהבין דף גמרא אחד. שאלו ה'חפץ חיים', והיכן אוחז מר, ויען הבחור, בדף ג. נענה ה'חפץ חיים' בהתפעלות, אה, דף קג. תיקנו הבחור, דף ג, ושוב אמר ה'חפץ חיים', דף קג, עד שהבחור חשב שה'חפץ חיים' הגיע לזקנה ואינו מבין את אשר לפניו. אף ה'חפץ חיים' הבין במחשבתו של הבחור, על כן הראהו את דברי ה'אבות דרבי נתן' (פ"ג ה"ו) שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריווח, נמצא שלמדת כמאה פעמים וממילא הינך עומד כבר בדף קג.

ומעשה היה באיש יהודי שהיה רחוק משמירת התורה והמצוות, אך זכה שבנו חזר בתשובה והיה יושב באהלה של תורה. וכשהגיע האב לגבורות, כשהוא בן שמונים, החלו לפעום בו הרהורי תשובה, ואמר לבנו האברך שברצונו ללמוד עמו גמרא. הבן ניסה לדבר על לבו שאי אפשר לקפוץ בבת אחת ללימוד הגמרא ולא יצליח להבין את הנלמד, אך האב התעקש על רצונו, ואכן החלו ללמוד ביחד. כעבור שנה הצליחו לסיים דף אחד, ואמר האב שהגיע הזמן לעשות סיום עם סעודת מצווה. אמר לו הבן, לא כן אבי, סיום עושים רק כשגומרים ללמוד מסכת שלימה, ומעולם לא שמענו סעודת סיום אחר לימוד דף אחד. אכן האב עמד על דעתו, והלך הבן לשאול את הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצוק"ל כדת מה לעשות. השיב לו רבי משה, אכן מן הראוי לעשות סעודה מפוארת לכבודה של תורה, ואף אני ברצוני להשתתף שם, ונחגג הסיום ברוב פאר והדר. בלילה ההוא עלה האב על יצועו ולא קם, והלך הגר"מ פיינשטיין למסע הלוויה ואף הספידו בדברים, כשהוא אומר, יש קונה עולמו בדף אחד.