שבת אחת בטבריה

מעשה שהיה בבחור תלמיד מן השורה באחת הישיבות הקדושות בארץ הקודש, שהוריו נסעו לחוץ לארץ, ולכן בהתקרב השבת החליט יחד עם אחד מידידיו לעשות את השבת יחד בעיר הקודש צפת. לשם כך יצאו לדרכם בערב שבת מבעוד יום, אך מחמת עיכובים שונים נתארכה להם הדרך, ודקות ספורות קודם השבת עדיין היו רחוקים מצפת וקרובים לעיר טבריה. בלית ברירה עצרו מנסיעתם, ובתוך כדי הילוכם רגלי לתוככי טבריה החלו להצטער על שכך עלתה להם, והחלו כדרכו של עולם להאשים את פלוני ואת אלמוני, מדוע שיחררו אותם מהישיבה, ומדוע נסעו ההורים לחוץ לארץ.

בהגיעם לטבריה דפקו על הדלת הראשונה שנראה להם כי דרי הבית שומרי תורה ומצוות, ואכן בעל הבית, שהיה מן היראים והחרדים לדבר ה', פתח בפניהם את שערי ביתו לרווחה והזמינם בסבר פנים יפות להיות אורחיו למשך כל השבת. בליל שבת, בדרך הילוכם עמו לתפילה, סיפר להם המארח בפליאה, כי באמת אילו היו נקלעים לביתו בשבוע אחר לא היה בידו לארחם אפילו אם רצונו הטוב בכך, שהרי נתברך בבית מלא צאצאים ודוחק רב שורר בביתו באין מקום מיותר ללון. אלא שמסבב כל הסיבות הכין עבורם את דרכם זה מכבר, כי לפני שבועיים יצאו הוא וביתו למסע אל קברי הצדיקים באירופה, ומחמת עיכובים שונים ומשונים נדחה מועד חזרתם, ומאחר שידעו שלא יהיה סיפק בידם להכין כראוי את צרכי השבת לכל בני המשפחה, קבעו עם ידידים שיחזיקו את הילדים על שולחנם עד אחר השבת. אמנם אנשי החסד אשר בטבריה, כשמעם על ביאתם בערב שבת, מיהרו והכינו עבורם את כל צרכי השבת בהרחבה גדולה, בשר ודגים וכל מטעמים, ומכאן השפע הרב שהוצע עבורכם, הן במאכל ומשתה הן בלינה.

נמצא שבשעה שאתם עמדתם בפרשת דרכים על אם הדרך, כשהינכם מלאים טענות ותרעומת על כל העולם, כבר עמדו התבשילים מוכנים ומזומנים עבורכם בעיר הקודש טבריה, ולא היה לכם להלין על רוע גורלכם כלל וכלל. מכאן ילמד כל בר דעת השכל ובינה, בכל מצב אשר ימצא את עצמו ונראה לו כי רע ומר גורלו, ידע כי אביו שבשמים אוהבו ודואג עבורו, והמכין מצעדי גבר מדריכו שיגיע אל המועיל לו ביותר.