מעלת עניית אמן

הגמרא במסכת ברכות משבחת את העונה 'אמן' על הברכה, יותר מהמברך עצמו. את הטעם לכך מבאר הזוהר, כי כוונות ה'אמן' הן חיבור ושילוב שמות הוי"ה (26) ואדנות (65), העולות למנין 'אמן'. באמן של קדיש - שם אדנות קודם, ובשאר ברכות, הן ברכת המצוות והן ברכות הנהנין, וכן בברכות העמידה - שם הוי"ה קודם (שער הכוונות). לעומת זאת, המברך עצמו אינו מזכיר בפיו אלא את שם אדנות בלבד, ורק בהרהור מכוון את שם הוי"ה.

רמז נפלא בתיבת 'אמן' כתב בספר הקנה, שעולה בגימטרייה 'מלאך'. והוא לרמז כי העונה אמן בורא מלאך טוב, ואותו מלאך מליץ יושר ומהפך בזכותו של האדם שבראו. עוד רמז בתיבת 'אמן' הביא רבי מרדכי הכהן מצפת מגורי האר"י, תיבת 'אמן' עולה בגימטרייה: "היה הווה ויהיה אחד", שבעניית אמן מודה בהשגחת ה' לעולמים, ואף באחדותו יתברך.

הנער שקפץ לענות אמן

בזוהר הקדוש מסופר על נער שקפץ מגג לגג בשביל לשמוע קדיש בציבור, ומפני מסירות גדולה זו לעניית דבר שבקדושה לקחו איש אחד כחתן לבתו. ואותו הנער היה נוהג מעשיו בהסתרה גמורה, וחשבו עליו שאפילו לקרוא קריאת שמע וברכת המזון אינו יודע. ולאחר זמן התחיל לדרוש בסודות התורה. ומגלה רבינו האריז"ל (שער הכוונות) שאותו הנער בגלגול הקודם היה בנו של רב ספרא, ומאחר שבגלגול הקודם טעה באיזה ענין שהקדיש יכול לתקנו, לכך עתה השתדל ביותר לענות אמן על הקדיש, כי כל מי שמתגלגל על איזה דבר שקלקל, צריך לתקנו בטורח גדול ובמסירות, ועל ידי שזכה לענות אמן על הקדיש, נתקנה טעותו הראשונה.

על השפע הבא על ידי עניית אמן, מגלה הזוהר הקדוש, שעל ידי ה'אמן' נמשכת ברכה לעליונים ולתחתונים, ומתפשטת בכל העולמות, וקול יוצא ומכריז, שתו מהשקאת הברכות שהוציא פלוני עבד המלך הקדוש.

פתיחת שערי גן עדן

בגמרא מסכת שבת אמר ריש לקיש, העונה אמן בכל כוחו - פותחין לו שערי גן עדן. דוד זקנתי, המקובל רבי יוסף חיים זיע"א, מבאר מה היא פתיחת שערי גן עדן, והלא כל שהוא בן עולם הבא, בודאי שיפתחו עבורו השערים? אלא שהנשמה בעת פטירתה מן הגוף, היא פורחת באויר כדי ללכת לגן עדן, ואין פותחין לה את שערי גן עדן עד שתגיע לשער. אמנם העונה 'אמן' - מיד כאשר יצאה נשמתו מגופו, בעוד נשמתו בזה העולם ורואה מרחוק את שערי גן עדן, כבר נפתחים עבורה השערים, ויש לנשמה נחת רוח מזה, וגם יש בזה סימן של מעלה גדולה אצל הצדיקים, ואין לה פחד מלהט החרב המתהפכת הנמצאת בשערי גן עדן.