לכבוד שבת קודש

שני בחורי ישיבה היו, ידידים מילדות, ושניהם גדלו על שפת הים. בילדותם היו יוצאים לדוג, וזקן אחד היה אומר להם תמיד: לפני שאתם משליכים את החכה, אמרו לכבוד שבת. כשאתם נכנסים הביתה ובאמתחתכם דגים, סימן שהקדוש ברוך הוא אוהב אתכם ומרחם עליכם.

השנים עברו והשניים עלו לישיבה. יום שישי אחד עבר אחד מהם על פני חברו במסדרון בלי לומר מילה. מה קורה, שאל אותו החבר, הכל בסדר איתך? זהו, השיב. אני עוזב את הישיבה. קשה לי מאוד להיות רחוק מהבית, ואינני חכם כמוך, איני מבין היטב את הגמרא. אחזור הביתה ואחפש מה לעשות.

לא ידע חברו מה לומר. ישבו שניהם על ספסל בחצר הישיבה ושתקו. על הספסל היה מונח עיתון מקופל. פתח אותו ודפדף בחוסר עניין, ופתאום נתקל במודעה ובה ציור של דג: חוות דיג במושב. בואו אלינו במצב רוח טוב, תקבלו מאיתנו חכות ופיתיונות ותצאו עם שלל דגים.

החבר גיחך. חוות דגים? שטויות. אין כמו חוף הים. אבל השני לא ויתר. בוא נעשה שינוי, אמר. אנחנו דייגים מוצלחים בים, בוא ננסה את מזלנו בבריכת דגים. נשב בנחת, נחזור רגועים, לא מזיעים ולא עייפים. לבסוף נכנע, בתנאי אחד: שילכו לשאול את ראש הישיבה.

ראש הישיבה שמע על התחושות הקשות של הבחור, שתק, נראה מהורהר, ואז אמר: זה רעיון נחמד. גם אני מצטרף אליכם, ניקח עוד שני בחורים הזקוקים לריענון וניסע ברכב שלי.

וכך הגיעו ביום שישי בבוקר אל חוות הדיג, שלא היתה אלא בריכת דגים מגודרת. האחראי במקום גבה מהם דמי כניסה לכל ראש, דמי שכירות חכה ותשלום על כל דג שיעלה בחכה. הבחור לחש בכעס: תראה מה זה, הוא רוצה לעשות כסף גדול על חשבוננו. מזל שלא ביקש תשלום על הנשימות שלנו. ראש הישיבה הרגיע: אנחנו כבר כאן, נשכור חכות ואני משלם על הכל, יעלה כמה שיעלה.

לא הרחק מהם ישב אדם שאינו שומר תורה ומצוות, אוחז אף הוא בחכה ופניו חמוצות. הדלי שלצידו היה ריק. השניים השליכו את חכותיהם. תפסתי, צחק האחד, דג לכבוד שבת. גם אני, קרא השני, לכבוד שבת. אחרי חצי שעה עמדו לפניהם שני דליים מלאים.

האיש קם וניגש אליהם, אוחז בדלי הריק שלו. תגידו לי חברים, מאיפה החכות שלכם? מהצריף, השיבו. אתם בטוחים? בטח, הכל מהצריף.

אני מהנדס בניין מדופלם, אמר, וגם חובב דיג גדול. הגעתי לכאן מוקדם בבוקר וליבי מלא תקוות לחזור עם שלל. אני זורק חכה ושום דבר. ארבע שעות אני יושב כאן ראשון, ואז אתם מגיעים, צעירים ועליזים, משליכים את החכה ותוך רבע שעה יש לכל אחד מכם חמישה דגים בדלי. תסבירו לי איך אתם עושים את זה.

תראה, השיבו לו, אנחנו לא באנו לדוג רק בשביל ההנאה. בכל פעם שאנו זורקים חכה אנו אומרים בפה וגם בלב: לכבוד שבת קודש. והופ, עולה דג בחכה.

אתה צוחק עלי, אמר. ממש לא, השיבו. נסה ותראה, גם אתה יהודי, וזו נוסחה פשוטה להצליח בדיג.

הוא השליך את החכה ואמר: לכבוד שבת קודש. חמש עשרה שניות, ודג עלה בחכתו. דג, דג, צעק בהתרגשות. אחרי עשר דקות היו בדליו חמישה דגים, כולם לכבוד שבת.

עכשיו אני הולך לאשתי ומודיע לה שאני מתחיל לשמור שבת, אמר. אם הדגים עלו לכבוד שבת, גם אני חייב לעשות לשבת כבוד. ונפרד מהם בידידות.

בדרך חזרה אמר ראש הישיבה: אמנם הפסדתי כמה מאות שקלים, אבל הרווחתי נשמה של יהודי שיתחיל לשמור שבת. לא שווה? שווה, אמר הבחור, הכי שווה. ולחברו לחש באוזן: אל תדאג, אני נשאר בישיבה.

(נערך מתוך "עלון האיחוד", חיי שרה)