הגנב שהציל תינוק

"גנבתי יום וגנבתי לילה" (בראשית ל"א, ל"ט).

מעשה אירע ביהודי שהתהלך ברחוב בשעות הלילה המאוחרות. לפתע הבחין במכונית נוצצת ויוקרתית, וחמד אותה לעצמו, ירחם ה'. האיש החליט לשבור את דלת הרכב, נכנס לתוכו והצליח להתניעו. כעבור כמה דקות של "טיסה" מהירה נעצר הגנב ברמזור, והחל לסקור את רכבו החדש. הוא הביט לעבר המושב האחורי, ושם נפל מבטו על לא אחר מאשר תינוק!

התינוק, שככל הנראה נשכח ברכב על ידי הוריו, היה כחול ומעולף. ליבו של הגנב נחמץ בקרבו, וככל יהודי רחמן הסתובב מיד ונסע לבית החולים. הילד הובהל ליחידה לטיפול נמרץ, ובחסדי ה' וברחמיו ניצל לבסוף בנס. הגיעה המשטרה למקום ואיתרה את הורי התינוק. כשהגיע האב לבית החולים, נפל על צווארי ה"מציל", חיבקו ונישקו. "אני אסיר תודה לך שגנבת את רכבי! בזכותך ניצלו חייו של בני יקירי", אמר בהתרגשות, "חייב אני לך את כל חיי!"

לבסוף שאל האב: "היכן נמצא הרכב?" השיב הגנב: "כאן בחניון בית החולים, בוא ואראה לך היכן החניתי אותו." מגיעים השניים אל המקום, ומיד מבחין אבי התינוק שדלת רכבו שבורה ורצוצה לגמרי. "אמנם הצלת את חיי בני", אמר לגנב, "אך כעת עליך לשלם לי טבין ותקילין עבור נזק הדלת והמנעול ברכבי החדש והיקר!" "הרי הצלתי את חיי בנך יחידך", זעק ה"מציל" המזועזע, "כיצד אתה מעז לתבוע ממני כסף עבור הדלת?!" נשאלת השאלה: מה הדין במקרה זה? האמנם יחויב אותו גנב מציל לשלם בעד הנזק?

השיב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: בגמרא במסכת מנחות (ס"ד.) מובא דיון ביהודי שיצא ביום שבת קודש לדוג דגים. (ידוע שהוצאת דג מהמים נחשבת לאיסור מן התורה בשבת, והמדובר בגמרא הוא באדם שנחשב לשוגג, כלומר ששכח שהיום שבת, או שמלאכה זו אסורה.) פרש האיש את מצודתו, ואכן עלו ברשתו דגים, אלא שהעלה גם תינוק שעמד לטבוע! דנה הגמרא האם יש לחייבו בקרבן חטאת, המובא על חילול שבת בשוגג, או שמא הוא פטור. ומביאה הגמרא את דברי רבה הסובר שהאיש פטור מקרבן, היות שהולכים אחר מעשיו של האדם ולא אחר כוונתו (שהייתה לדוג דגים). כלומר, עצם המעשה נחשב להצלה, ובוודאי כל אחד מחויב לעשותו כדי להציל את התינוק, ולכן אין לחייבו על מעשה כזה. וכך פסק הרמב"ם להלכה (הלכות שגגות ב', ט"ו).

לפי זה, אין דנים על כוונתו של האדם אלא על מעשיו. ואם כן גם בשאלתנו, אותו גנב שהזיק את הרכב אמנם התכוון לגנוב ולהזיק, אבל כיוון שהציל את חיי התינוק, וכל אדם היה צריך לשבור את דלת הרכב כדי להציל את התינוק, הרי הוא פטור. כדין המצילים חיי אחרים, שאין מחייבים אותם בנזקים שגרמו במהלך ההצלה, כמבואר במסכת סנהדרין (ע"ד.).

לסיכום: נראה שיש לפטור את האיש שהציל את התינוק מדמי נזק דלת הרכב.