ממלא תפקיד ניהולי בעמותת 'להתענג באהבתך', ושותף מרכזי בהובלת הפעילות התורנית ומפעלי החסד.
ויצאבגיל ההתבגרות, לא הבנתי למה אנשים לא מחבבים אותי ולמה קשה לי ליצור חברויות חדשות לאורך זמן. הייתי מרגיש שקוף, בעל מנוי שנתי לבריכת הייאוש, ומאשים את כל העולם בח
הרב משה חי ריבקוב · 05.10.26 · 2 ד׳
תולדותכשהייתי נער, הייתי בטוח שחפצים חדשים יביאו לי אושר. בגיל ארבע-עשרה שיוועתי למכשיר חדש ויקר. כשהחזקתי אותו סוף-סוף, ההתרגשות נמשכה בקושי שתי דקות, ומיד אחריה הלב
הרב משה חי ריבקוב · 05.10.26 · 2 ד׳
חיי שרהרק מי שעבר התקף חרדה בחייו יוכל להבין את ההרגשה המזעזעת הזו, הרגשה כאילו מלחמת עולם שלישית מתנהלת כרגע בראשך, והאנושות כולה נדמית פתאום כדבר הכי מאיים עלי אדמות
הרב משה חי ריבקוב · 05.10.26 · 2 ד׳
ויראפעם הייתי שקט כמו הרוח הנושבת, מתחבא בשריון שלי כמו צב. הפנמתי את המילים הקשות שהטיחו בי, ומרוב מאבק פנימי וחרדה מלהוציא קול, פשוט איבדתי את הריכוז ואת השלווה.
הרב משה חי ריבקוב · 04.10.26 · 2 ד׳
לך לךכמה פעמים ישבתם בקבוצת וואטסאפ, בשולחן שבת או במפגש בעבודה, והייתה לכם מחשבה טובה או מילה מחזקת לומר – אבל שתקתם? "מה אם זה יישמע מוזר?", "מי אני בכלל שאיזום?"
הרב משה חי ריבקוב · 09.09.26 · 2 ד׳
נחאי פעם הרגשתם שהחיים פשוט מציפים אתכם? שגלי דאגות, מחשבות טורדניות, לחצים או חרדות שוטפים אתכם בבת אחת כמו שיטפון אדיר שאי אפשר לעצור? הפרשה שלנו, פרשת נח, מספר
הרב משה חי ריבקוב · 08.09.26 · 2 ד׳
בראשיתאי פעם הרגשתם שהחיים שלכם נראים כמו "תוהו ובוהו"? שהכל בתוככם מבולבל, כואב, שבור, או שפשוט שקעתם לתוך חושך נפשי ואנרגיה ירודה? הפרשה הראשונה של התורה, פרשת בראש
הרב משה חי ריבקוב · 08.09.26 · 2 ד׳
שמיני עצרתשמחת תורה. בית הכנסת מפוצץ באנשים, ספרי התורה באוויר, שירים, ריקודים, והמעגלים רק הולכים וגדלים. אבל רגע, בתוך כל הרעש והשמחה הזאת, יש תמיד את אלה שעומדים בצד.
הרב משה חי ריבקוב · 08.09.26 · 2 ד׳
סוכותבשבוע של חג הסוכות, אנחנו מתבקשים לעשות אקט שנראה במבט ראשון כמעט תמוה: לעזוב את הבית הפיזי, המוגן והמוכר, ולעבור להתגורר במבנה ארעי. ארבעה ״קירות״ דקים, סכך שמ
הרב משה חי ריבקוב · 03.08.26 · 2 ד׳
האזינואני זוכר היטב את הנער שהייתי. זה שיושב בשורה האחרונה בכיתה, מתפלל בלבו שלעולם לא יפנו אליו בשאלה. הלב שלי היה דופק במהירות מטורפת רק מהמחשבה לומר משהו בקול רם ל
הרב משה חי ריבקוב · 03.08.26 · 2 ד׳
ראש השנהאני זוכר את הרגע הזה בכל שנה מחדש. תקיעת השופר הראשונה. בית הכנסת מלא עד אפס מקום, האוויר חגיגי וקדוש, ופתאום נפער שקט עמוק בתוכי. הקול הפשוט, הלא-מעובד והצרוד
הרב משה חי ריבקוב · 03.08.26 · 2 ד׳
ניצבים וילךאני מודה, יש רגעים שבהם גם אני תופס את עצמי מסתכל סביב – במפגש עם חברים, בבית או בלימוד – ומפליג בהשוואות. העין בוחנת כמעט אוטומטית: מי מתבטא בביטחון, מי תמיד י
הרב משה חי ריבקוב · 03.08.26 · 2 ד׳
יש רגעים שבהם אני מסתכל במראה ולא אוהב את מה שאני רואה. אני לא מדבר על המראה החיצוני, אלא על פנים הנפש. אותם רגעים של דכדוך, של פחד, או של חולשה שמתגנבת. חונכנו
הרב משה חי ריבקוב · 29.06.26 · 2 ד׳
השבוע, כשקראתי את המילים "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'", הרגשתי דקירה מוכרת בלב. משה רבנו מלמד אותנו בפרשה מהי תפילה מעומק הנשמה – תחינה שבוקעת את כל המסכים. המילה "ואתח
הרב משה חי ריבקוב · 29.06.26 · 2 ד׳
אני זוכר את הרגעים האלה, שבהם הלב מתחיל לדפוק במהירות, הגרון מתייבש, ומסך כבד של ספק עצמי יורד על התודעה. "מי אתה בכלל שתדבר?", "מה יש לך לחדש?", "אתה לא מספיק
הרב משה חי ריבקוב · 29.06.26 · 2 ד׳
בשבועות האחרונים, כשאני פוסע ברחובות השכונה או יושב בבית הכנסת, משהו בלב שלי לא מוצא מנוח. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי בין המצרים, ופרשת מטות-מסעי פורשת בפנינו
הרב משה חי ריבקוב · 29.06.26 · 2 ד׳