כיוון התפילה: לאן מכוונים את הפנים בעת העמידה

בעת תפילת העמידה אנו עומדים לפני הקב"ה, ויש דין מיוחד לאן לכוון את הפנים. עניין זה נלמד מן הפסוקים ומדברי חכמים, ויסודו בכך שהתפילה מכוונת אל מקום המקדש בירושלים. נבאר כאן את כללי הכיוון ואת דרך ההתנהגות במצבים שונים.

הכלל הבסיסי

הכלל הוא שכל המתפלל מכוון את ליבו ואת פניו כלפי בית המקדש. מי שעומד בחוץ לארץ — מכוון כנגד ארץ ישראל. מי שעומד בארץ ישראל — מכוון כנגד ירושלים. מי שעומד בירושלים — מכוון כנגד מקום המקדש. וכך נמצאו כל ישראל מכוונים את ליבם למקום אחד.

• בחוץ לארץ — פונים לכיוון ארץ ישראל.
• בארץ ישראל — פונים לכיוון ירושלים.
• בירושלים — פונים לכיוון הר הבית ומקום המקדש.

כיוון מזרח במדינות אירופה

במדינות שמצויות מערבה לארץ ישראל, כגון מדינות אירופה, נהגו להתפלל לכיוון מזרח, שהוא הכיוון הכללי כלפי ארץ ישראל. מכאן בא המנהג שבתי הכנסת באירופה בנויים כשהפונים אל ארון הקודש פניהם למזרח. אולם הפוסקים העירו שאין הכוונה למזרח ממש, אלא לכיוון המכוון ככל האפשר אל ירושלים, ולכן יש מקומות שראוי להטות מעט.

מי שאינו יודע את הכיוון

מי שאינו יודע לאיזה צד פני ירושלים, או שעומד במקום שאינו יכול לברר, יכוון את ליבו לאביו שבשמים. בכך מקיים את עיקר העניין — שהתפילה מכוונת אל הקב"ה. הפוסקים ביארו שעיקר הדין הוא כיוון הלב, וכיוון הפנים הוא ההידור.

• אינו יודע את הכיוון — יכוון ליבו לשמים.
• מתפלל מתוך אונס במקום מסוים — יעשה כפי יכולתו.
• היושב בכלי תחבורה — יכוון ככל האפשר, ואם אינו יכול — יכוון את ליבו.

בית כנסת שאינו בנוי לכיוון הנכון

לפעמים בית הכנסת אינו בנוי בדיוק לכיוון ירושלים, אם מחמת מבנה הרחוב ואם מסיבות אחרות. במצב כזה דנו הפוסקים האם להתפלל לכיוון ארון הקודש כמנהג המקום, או להטות הגוף מעט אל הכיוון הנכון. יש בזה דעות, ולכן יש לנהוג כהוראת רב המקום או מנהג הקהילה.

מנהגי העדות

עיקר הדין שווה בכל העדות — לכוון אל ירושלים ובית המקדש. ההבדלים הם בעיקר בפרטי הנהגה כאשר בית הכנסת אינו מכוון בדיוק, ובמידת ההקפדה על הטיית הגוף. בני ספרד ובני אשכנז נוהגים על פי פוסקיהם.

סיכום

כיוון התפילה מבטא את היותנו עם אחד המכוון ליבו למקום אחד — בית המקדש. עיקר העניין הוא כיוון הלב, וההידור הוא כיוון הפנים. בכל מצב של ספק או של מקום שאינו מכוון, יש לעשות כפי היכולת ולכוון את הלב לאבינו שבשמים. בפרטי ההנהגה בבית הכנסת ובמצבי דחק יש לשאול.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.