איסור אונאה: הטעיה במחיר ופגיעה בכבוד הזולת בעסקאות

התורה הזהירה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנֹה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו". איסור אונאה נחלק לשני תחומים עיקריים: אונאת ממון — הטעיה במחיר המקח, ואונאת דברים — פגיעה בכבוד הזולת בדיבור. שניהם אסורים מן התורה, ובשניהם נעסוק במאמר זה.

אונאת ממון: מהו השיעור

אונאת ממון היא מכירת חפץ ביותר משוויו או קנייתו בפחות משוויו. חכמים קבעו שלושה שיעורים שעל פיהם נקבע דין העסקה, על פי היחס בין מחיר המקח לשוויו האמיתי בשוק.

• פחות משתות (פחות משישית) — אם ההפרש בין המחיר לשווי קטן משישית, מחלו עליו, והמקח קיים. הטעם הוא שדרך בני אדם למחול על הפרש קטן זה.
• שתות בדיוק (שישית) — המקח קיים, אך המאנה חייב להחזיר את סכום האונאה למתאנה.
• יותר משתות — המקח בטל לחלוטין, והמתאנה יכול לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה.

שיעורים אלו נמדדים ביחס למחיר השוק המקובל באותה שעה ובאותו מקום. אם מחיר הסחורה משתנה ממקום למקום או מזמן לזמן, יש לשקלל זאת בחשבון.

זמן הטענה וביטול המקח

יש הבדל בין הקונה למוכר בעניין משך הזמן שבו אפשר לטעון טענת אונאה. הקונה יכול לטעון כל זמן שלא הראה את החפץ לתגר או לקרובו הבקיאים בשווי, מפני שעד אז לא ידע על האונאה. המוכר, לעומת זאת, מוגבל בזמן, מפני שהוא יכול לברר את שווי החפץ מיד לאחר המכירה.

חשוב לדעת שיש דברים שאין בהם דין אונאה כלל, כגון קרקעות, עבדים ושטרות, וכן הקדש. אך בנכסים המטלטלים הרגילים נוהג דין אונאה במלואו.

אונאת דברים: פגיעה בלב הזולת

חמורה אונאת דברים מאונאת ממון, מפני שאונאת ממון ניתנת להשבה, ואילו אונאת דברים פוגעת בגוף ובנפש האדם ואינה ניתנת להשבה. אמרו חכמים שכל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה. הנה כמה דוגמאות לאונאת דברים שיש להיזהר מהן:

• להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הקודמים, או לגר את מעשי אבותיו.
• לשאול אדם על מחיר חפץ כשאין בכוונתו לקנותו כלל, וכך לגרום לו ציפייה לשווא.
• לומר לאדם הסובל ייסורים שייסוריו באים בעוון, כדרך שאמרו רעי איוב.
• לכנות אדם בכינוי גנאי או להזכיר לו מום שיש בו.
• להפנות נצרך לאדם שאין בידו לעזור לו, ביודעך שלא יוכל לסייע.

הזהירות המיוחדת בכבוד הזולת

מאחר שאונאת דברים תלויה בלב ובכוונה, היא נוגעת לחיי היומיום של כל אדם, גם של מי שאינו עוסק במסחר. כל פגיעה בכבוד הזולת בדברים, גם אם נעשתה כדרך אגב, עלולה להיכנס לגדר זה. במיוחד הדגישו חכמים את חומרת הצער שגורם אדם לבני ביתו, שמתוך שאשתו ובני ביתו מצויים אצלו עלול הוא להקל בכבודם.

נמצא שאיסור אונאה מקיף את האדם משני צדדיו: ביושר במסחר ובעדינות בדיבור. הנזהר בשניהם זוכה לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" הלכה למעשה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.