סוד האות ה״א — ביטוי ובריאה

אות הה״א היא חמישית שבאותיות, ובה טמון סוד הבריאה והדיבור כאחד. לימדונו חכמים כי בה״א ברא הבורא את העולם הזה, כמו שנדרש הכתוב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם — בה״א בראם. הבריאה כולה נעשתה באות קלה ורכה שאין בה מאמץ, ללמד שהכול נברא במאמר פי הבורא בלא עמל וטורח.

צורת האות ומשמעותה

דרשו חכמים בגמרא על צורת הה״א שהיא פתוחה מלמטה ופתח קטן יש לה מלמעלה. מפני מה נברא העולם הזה בה״א שפתוחה למטה? מפני שהוא דומה לאכסדרה פתוחה, שכל הרוצה לצאת ולפרוק עול יצא. ומפני מה יש לה פתח קטן מלמעלה? כדי שכל הרוצה לחזור בתשובה ייכנס בו. שאלו: ולמה לא ייכנס באותו פתח שיצא? והשיבו שאין הדבר מסייע לשב, שהעולה בקושי בפתח צר עליון מרגיש את מעלת התשובה, ואילו היורד מוצא פתח רחב לפניו. הרי בצורת הה״א חקוק סוד הבחירה החופשית והתשובה כאחד.

עוד יש בה״א שלושה קווים שאינם נדבקים לגמרי זה בזה, ורווח קטן ביניהם. הרווח מלמד שאף שהאדם עלול ליפול ולצאת, לעולם נשאר לו פתח קטן לשוב ולהיכנס, שאין שערי תשובה ננעלים.

שם האות ומספרה

שם האות ה״א ואופן הגייתה הם עצמם עניינה, שכן הה״א נהגית בהבל הפה בלבד, בלא מאמץ לשון או שפתיים. ההבל הזה הוא רמז לרוח החיים ולדיבור, שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים. בהבל קל זה נברא העולם, ובו נברא גם האדם המדבר, שהרי מה שמבדיל את האדם מן הבהמה הוא כוח הדיבור — רוח ממללא. הה״א היא אפוא אות הביטוי, המוציאה את הרעיון הפנימי אל הפועל בקול ובאוויר.

מספרה של הה״א הוא חמישה, ובו רמזים רבים. חמישה הם חומשי התורה, וחמישה הם חושי האדם שבהם הוא קולט את עולמו. עוד מורה החמש על חמישה מוצאות הפה שמהם יוצא כל דיבור. וידוע שהאות ה״א מופיעה פעמיים בשם הוי״ה, רמז לעולם העליון ולעולם התחתון, שכן העולם הזה נברא בה״א והעולם הבא בי״וד, ושתי הה״אין שבשם מחברות אותם.

הבריאה בעשרה מאמרות

בעשרה מאמרות נברא העולם, וכל מאמר ומאמר הוא ביטוי של רצון הבורא היוצא אל הפועל. הה״א, אות ההבל והדיבור, היא סמל לכוח היוצר הזה. הבורא אינו זקוק לכלים ולחומרים, אלא במאמר פיו בלבד ברא יש מאין. וכיוון שהעולם עומד על הדיבור האלוקי, למד האדם עד כמה גדול כוח הדיבור, לטוב ולמוטב, ועד כמה עליו לשמור את פיו ולשונו.

עוד מצאנו כוח מיוחד באות ה״א, שכן היא האות שהוסיף הבורא לשמם של אברהם ושרה — אברם נעשה אברהם ושרי נעשתה שרה. ובזכות תוספת הה״א זכו להוליד ולהמשיך את זרע הקודש לאחר שהיו עקרים. ללמדנו שהה״א היא אות הבריאה וההולדה, אות שיש בה כוח להוציא חיים חדשים אל הפועל, כשם שבה נברא העולם. תוספת הה״א היא תוספת חיוּת ופריון וברכה.

מוסר ועבודת ה׳

מן הה״א ילמד האדם שני דברים גדולים. ראשית, לשמור על דיבורו ולקדשו, שכן בכוח הדיבור נברא העולם, ובו יכול האדם לבנות או להרוס, לברך או לפגוע. ידבר דברי תורה, תפילה וחסד, וירחיק לשון הרע ודברים בטלים. שנית, לזכור שלעולם פתוח לו פתח התשובה, ואף אם נפל וירד, יש שער קטן שדרכו יכול לעלות ולשוב אל קונו. אין ייאוש בעולם כלל, שכן הבורא שברא בה״א רכה קבע בה גם את פתח החזרה.

הה״א, בצורתה הפתוחה שיש בה מקום לנפילה ולתשובה, בהבל הרך שבו נהגית, ובמספרה המורה על חומשי תורה, היא כולה סוד הבריאה והדיבור. היא מלמדת שהעולם עומד על מאמר פי הבורא, ושכוח הדיבור נמסר גם לאדם. השומר את פיו והפותח לב לתשובה, מקיים בעצמו את סוד הה״א.