יש לכם מישהו למעלה

"וה' פקד את שרה כאשר אמר". שבע שנים ארוכות חיכינו אני ורעייתי לילדים. לא היה רופא שלא פנינו אליו, ולא היה טיפול שלא ניסינו. אבי זצוק"ל הפך את העולם למען בנו היחיד, וכל הרבנים בארץ הכירו את השמות שלנו.

יום אחד קיבלתי שיחה מהרב אלימלך פירר הי"ו, שהקים את ארגון עזרה למרפא. "בשבוע הבא מגיע לארץ פרופסור מרטין דיוויס מבלגיה, הנחשב לרב הראשי של כל מומחי התחום בעולם. הצלחתי לארגן שתיכנסו אליו. תביאו איתכם קלסר עם כל הבדיקות."

ביום שני בערב התייצבנו במשרדי הארגון שעה שלמה לפני הזמן. הפרופסור הגיע, בחן אותנו במבט חודר, ודפדף בקלסר דף אחרי דף. הוא הגיע לבדיקה מסוימת ונעצר, הקיש כמה הקשות במכשיר קטן שהוציא מתיקו, ואז דפק על השולחן ואמר כמה מילים באנגלית.

"נו, מה הוא אמר?" רצנו לשאול את הרב פירר. הוא השפיל את מבטו ואמר: "ניסיתי לומר את זה בצורה עדינה. אבל אם פרופסור מרטין דיוויס אמר שאין סיכוי, אז אין סיכוי. תשלימו ותתקדמו הלאה."

חזרנו הביתה חיוורים כסיד וגמורים נפשית. אבל עוד באותו לילה נסעתי למורי ורבי הגאון הצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. הוא ליטף את ידי ואמר: "רבי חיים, לא הרופא מנהל את העולם. בורא עולם הוא הרופא האמיתי, רופא כל בשר ומפליא לעשות. בזכות אבותיי הקדושים, בשנה הבאה יש לכם בן ובת."

כמעט שנה לאחר מכן, בי"ט באדר, נולדו לנו תאומים, בן ובת. קראנו לבן שמואל, כפי שקראה חנה לבנה, ולבת תהילה, להודות ולהלל לבורא עולם.

כמה ימים לאחר הברית ארזתי תמונה של המשפחה ושלחתי לפרופסור דיוויס, וכתבתי לו: "זו תמונה של הילדים שאמרת שלעולם לא יהיו." כעבור חודש הגיע מכתב על הנייר הרשמי של המרכז הרפואי שלו: "קיבלתי את התמונה, והיא תלויה אצלי במשרד. דע לך שאיני חוזר בי, לפי המדע באמת לא היה לכם כל סיכוי. אבל אתם היהודים, יש לכם מישהו למעלה שעושה לכם ניסים, וזה כבר לא שייך לתחום הרפואה."

מתוך ספרו של הרב חיים באמונה