גובה הסוכה ושטחה — למעלה מעשרים אמה, למטה מעשרה טפחים

סוכה כשרה אינה מוגדרת רק לפי הסכך והדפנות, אלא גם לפי ממדיה — גובהה ושטחה. חכמים קבעו שיעורים מדויקים: גובה מרבי, גובה מזערי, ושטח מזערי. סוכה החורגת מן הגבולות הללו פסולה, ולכן חשוב להכיר אותם בעת בניית הסוכה.

גובה מרבי — עד עשרים אמה

סוכה שגובהה למעלה מעשרים אמה — מן הסכך עד הרצפה — פסולה. הטעם לכך נתון במחלוקת בגמרא: יש אומרים מפני שאין העין שולטת לראות את הסכך בגובה כזה, ויש אומרים מפני שצל הסוכה הגבוהה בא מן הדפנות ולא מן הסכך, ויש אומרים מפני שסוכה גבוהה כל כך אינה דירת עראי אלא בניין קבע. עשרים אמה הן כשבעה עד עשרה מטרים, לפי שיטות המידות השונות.

למעשה מי שבונה סוכה בחצר רגילה אינו מגיע לגובה כזה, אך הדבר נוגע למי שבונה סוכה בחלל גבוה, כגון אולם או חצר עם תקרה גבוהה, או למי שתולה את הסכך גבוה מעל מבנה.

גובה מזערי — לפחות עשרה טפחים

מן הצד השני, סוכה שאין בגובהה עשרה טפחים — פסולה, שכן אין זו דירה הראויה לאדם. עשרה טפחים הם כשמונים סנטימטר עד מטר, לפי שיטות המידה. הגובה נמדד מן הרצפה עד תחתית הסכך, ובחלל זה צריך להיות מקום פנוי שאדם יכול לשבת בו.

• הגובה הכשר הוא בין עשרה טפחים לעשרים אמה.
• הגובה נמדד מן הקרקע עד תחתית הסכך.
• חפצים גבוהים הממלאים את חלל הסוכה עלולים למעט את הגובה הכשר.

שטח מזערי — שבעה טפחים על שבעה

השטח הקטן ביותר של סוכה כשרה הוא שבעה טפחים על שבעה טפחים, שהוא המקום שאדם יושב בו ושולחנו עמו. סוכה קטנה מזה פסולה לגמרי, שכן אין בה כדי דירה. אין שיעור מרבי לשטח הסוכה — אפשר לבנות סוכה גדולה מאוד, ובלבד שיהיה בה סכך כשר וצל מרובה בכל שטחה.

סכך גבוה מעל מבנה נמוך

שאלה מצויה היא מי שמעמיד סכך על גבי מבנה שגובהו פחות מעשרה טפחים, או שיש מתחת לסכך עליית גג נמוכה. בכל מקרה כזה יש לבדוק שהחלל שתחת הסכך עומד בשיעורי הגובה. כמו כן, אם תולים את הסכך גבוה מאוד מעל מקום הישיבה, יש לבדוק שאינו עובר עשרים אמה.

הגבהת הרצפה ומיעוט הגובה

אם הסוכה גבוהה מעשרים אמה, אפשר להכשירה על ידי הגבהת הרצפה — להניח על הקרקע דבר המגביה את מקום הישיבה, ובכך מתמעט הגובה. ואולם יש תנאים בדבר, כגון שההגבהה תהיה בשטח הראוי ולא רק במקום צר. כמו כן סוכה נמוכה מעשרה טפחים אי אפשר להכשיר אלא אם מגביהים את הסכך עצמו.

סיכום מעשי

• גובה הסוכה צריך להיות בין עשרה טפחים לעשרים אמה.
• שטחה לפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים, ואין שיעור מרבי לרוחב.
• הגובה נמדד עד תחתית הסכך, מן הרצפה הראויה לישיבה.
• בחללים גבוהים או נמוכים במיוחד יש לבדוק את השיעורים בעיון.

שיעורי המידה בטפחים ובאמות שנויים במחלוקת הפוסקים, ויש הבדל בין שיעורי החזון איש לשיעורים אחרים, ולכן בגבול השיעורים — כגון סוכה גבוהה כמעט עשרים אמה או נמוכה כמעט עשרה טפחים — אין לסמוך על אומדן בעלמא. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.