
יום הושענא רבה הוא חתימת הדין של ימי התשובה, ובו מנהגי תפילה והתעוררות מיוחדים. סקירה הלכתית של מעמד היום והנהגותיו.
הושענא רבה הוא היום השביעי של חג הסוכות, החל בכ"א בתשרי. אף שהוא נמנה עם חולו של מועד, מעמדו הרוחני מיוחד עד מאוד, וכבר נהגו ישראל לראותו כיום של תשובה וחתימת הדין. בדברי הפוסקים והמקובלים מבואר שאף שעיקר הדין נחתם ביום הכיפורים, מסירת הפתקים והגמר האחרון של הדין מתרחשים בהושענא רבה. משום כך נוהגים בו מנהגי התעוררות והכנעה הקרובים במהותם לימים הנוראים.
מצד אחד הושענא רבה הוא חול המועד לכל דבריו: אסור במלאכה כשאר חול המועד, מתקיימת בו מצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, ואומרים בו הלל שלם. מצד שני קיבל היום אופי מיוחד של רחמים ותחנונים. הטור והשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרסד) מביאים את מנהגי היום, ובמשנה ברורה שם מבואר טעמם של המנהגים השונים. כך נוצרה הנהגה מאוזנת: שמחת החג מזה, וההתעוררות לתשובה מזה.
נהוג שהחזן לובש את הקיטל בתפילת שחרית כביום הכיפורים, ובחלק מהקהילות נוהגים גם בנוסחאות תפילה ובניגונים המזכירים את הימים הנוראים. אין בכך סתירה לשמחת החג, אלא תוספת יראה ואימה מתוך שמחה.
נהגו רבים מישראל להישאר ערים בליל הושענא רבה ולעסוק בלימוד תורה. רבים אומרים את ספר דברים ואת ספר תהלים, ובקהילות רבות נדפס "תיקון ליל הושענא רבה" הכולל פרקים אלו. מנהג זה מקובל מאוד אצל יוצאי ספרד וגם בחלק מקהילות אשכנז, אולם אינו חובה, ומי שקשה לו אינו צריך להחמיר על עצמו עד שיפגע בתפילת היום למחרת.
בתפילת שחרית של הושענא רבה מוסיפים מזמורי תהלים נוספים בפסוקי דזמרה, כדרך שמוסיפים בשבת וביום טוב, ובכמה קהילות אומרים את "נשמת" אף שהוא יום חול, להדגשת מעלת היום. אומרים הלל שלם, ולאחר מכן מקיפים את הבימה שבע פעמים עם הלולב באמירת ההושענות, כפי שיתבאר במאמר נפרד.
לאחר ההקפות נוטלים את חבילת הערבה וחובטים אותה, מנהג נביאים עתיק. כל אלו יחד יוצרים את אופיו של היום כיום של בקשת רחמים על המים ועל פרנסת השנה הבאה.
עיקר עניינו של הושענא רבה הוא לעורר את הלב לתשובה אחרונה קודם שנפרדים מימי הרחמים. ראוי לאדם להרבות בו בצדקה, לפייס את חברו אם נותרה בלבו טינה, ולקבל קבלות טובות לשנה הבאה. כל זה נעשה מתוך שמחת החג, שהרי עדיין ימי שמחתנו, ואין השמחה והיראה סותרות זו את זו אלא משלימות.
יש להקפיד שגם בתוך ההתעוררות לא לזלזל במצוות החג עצמן: ישיבה בסוכה, ברכת הלולב, ושמחת המועד. האיזון בין ההתרגשות הרוחנית לבין שמירת ההלכה למעשה הוא היסוד הנכון בהנהגת יום זה.
למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
פרשת שבועפרשת אמור בקיצור: "אמור... ואמרת" — להזהיר גדולים על הקטנים, דיני טומאת כוהנים, "ונקדשתי בתוך בני ישראל", פרשת המועדים — שבת, פסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות — לקט ופאה באמצע המועדים, נר תמיד ולחם הפנים — עם דברי רש״י וחז״ל.
מערכת להתענג · 07.10.26 · 9 ד׳
אמונההתשובה אינה רק תיקון אישי — היא כוח היסטורי המסוגל לקרב את גאולת ישראל. מה לימדונו חז״ל והרמב״ם על הקשר בין תשובה לגאולה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
תשובהיום הכיפורים הוא יום הסליחה והכפרה. מה כוחו של היום, ומה תפקיד התשובה והווידוי?
מערכת להתענג · 29.06.26 · 2 ד׳
חיזוקמשנת אבות מלמדת שהעיקר אינו הלימוד התאורטי אלא המעשה בפועל. כיצד עיקרון זה הוא מפתח לתיקון העולם ולקירוב הגאולה.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל