שכירות פועלים: חובות המעסיק ודין 'בל תלין' של שכר שכיר

יחסי העבודה שבין מעסיק לעובד מוסדרים בהלכה בפירוט רב, מתוך דאגה עמוקה לכבוד הפועל ולפרנסתו. התורה הזהירה במיוחד על תשלום שכר העובד בזמנו, וקבעה איסורים חמורים על המעכב שכר שכיר. במאמר זה נסקור את עיקרי חובות המעסיק והעובד.

איסור הלנת שכר

התורה אסרה בלשונות רבים לעכב את שכר הפועל. נאמר "לא תלין פעֻלת שכיר אתך עד בקר", וכן "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו". המעכב שכר שכיר עובר על מספר איסורים, ויש בכך גם פגיעה ממשית בעני התלוי בשכרו לפרנסת ביתו.

• שכיר יום — מי שעבד ביום, זמן פירעון שכרו הוא כל הלילה שלאחריו; אם לא שילם עד עלות השחר, עבר על האיסור.
• שכיר לילה — מי שעבד בלילה, זמן פירעונו כל היום שלאחריו; אם לא שילם עד שקיעת החמה, עבר.
• שכיר שעות — נדון לפי הזמן שבו סיים, אם ביום או בלילה.

מתי אין עוברים על האיסור

חשוב לדעת שלא בכל מקרה של עיכוב תשלום עוברים על איסור בל תלין. ישנם תנאים שבהם החיוב המיידי אינו חל, אם כי גם אז ראוי לשלם בהקדם.

• אם העובד לא תבע את שכרו, אין המעסיק עובר על הלאו, אך עדיין מצווה לשלם בזמן.
• אם אין למעסיק כסף באותה שעה והעובד יודע זאת, יש מקום להקל, אך עליו להשתדל למצוא דרך לשלם.
• אם סוכם מראש על מועד תשלום מאוחר יותר, או שהמנהג במקום הוא לשלם בסוף חודש, הולכים אחר התנאי או המנהג.
• תשלום באמצעות המחאה דחויה או העברה שתתבצע מאוחר — דינו תלוי בנסיבות ובמנהג.

חובת המעסיק ההוגן

מעבר לתשלום בזמן, מוטלות על המעסיק חובות נוספות. עליו לנהוג בעובדיו ביושר ובכבוד, ולקיים את התנאים שסיכם עמם. כן עליו לשמור על תנאי עבודה הוגנים לפי המנהג המקובל באותו מקום, שכן "הכל כמנהג המדינה" — תנאי ההעסקה נקבעים לפי המקובל באזור ובמקצוע, אלא אם הותנה אחרת במפורש.

בנוסף, יש דין מיוחד בעובד העוסק במאכל בעת עבודתו — פועל העובד בקציר או באיסוף פירות רשאי לאכול מן הגידולים שבהם הוא עוסק, בתנאים מסוימים הקבועים בתורה. דין זה מבטא את הרגישות לכבוד הפועל ולצרכיו.

חובות העובד

גם על העובד מוטלות חובות, ויחסי העבודה אינם חד-צדדיים. העובד חייב לעבוד בנאמנות ובמסירות בכל זמן עבודתו, ולא לבטל את זמנו. אמרו חכמים על הפסוק שדרך הפועל לקצר בברכת המזון מפני ביטול מלאכת בעל הבית, ומכאן יסוד גדול בחובת הנאמנות של העובד.

• אסור לעובד לעבוד בלילה ולהשכיר עצמו ביום באופן שיתיש את כוחו ויקפח את מלאכת מעסיקו.
• על העובד למלא את כל זמן עבודתו במלאכה, ולא לעסוק בענייניו הפרטיים בזמן שהוא מקבל עליו שכר.
• דין חזרה — לפועל יש זכות מיוחדת לחזור בו מן העבודה אף באמצע היום, מפני שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים; אך אם חזרתו תגרום הפסד בלתי הפיך למעסיק, יש בכך דינים מיוחדים.

נמצא שההלכה מאזנת בעדינות בין זכויות המעסיק לזכויות העובד, מתוך דאגה לכבוד שני הצדדים. שמירה על דינים אלו מביאה ברכה ושלום ביחסי העבודה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.