סכך כשר — מאיזה חומר עושים את הסכך ומה פסול

הסכך הוא לב לבה של הסוכה, ועליו נקראת הסוכה בשמה. בעוד שהדפנות יכולות להיעשות מכל חומר העומד ברוח, הסכך כפוף לתנאים מדויקים שקבעו חכמים. הבנת תנאים אלו מאפשרת לבחור סכך כשר ולהימנע מטעויות נפוצות.

שלושת תנאי הסכך הכשר

חומר כשר לסכך צריך לעמוד בשלושה תנאים יחד:

• גידולו מן הארץ — חומר שצומח מן הקרקע, כגון ענפי אילן, קנים, קש, וקרשים שלא נעבדו לכלי.
• תלוש מן הקרקע — אינו מחובר עוד לאדמה. ענף הגדל באילן ופרוס מעל הסוכה פסול עד שיינתק.
• אינו מקבל טומאה — שאינו עשוי כלי המקבל טומאה, ואינו מאכל. לכן קרשים שעובדו לכלים, או חומר הראוי לאכילה, פסולים.

שלושת התנאים מצטרפים יחד, וכל חומר שחסר בו אחד מהם אינו כשר לסכך.

חומרים כשרים נפוצים

החומרים המקובלים ביותר לסכך עומדים בכל התנאים:

• ענפי אילן וקנים שנקצצו לשם סכך.
• מחצלות העשויות במיוחד לסיכוך ולא לישיבה או לשכיבה.
• קש, גבעולים ושאריות צמחים שלא נעשו מהם כלים.

חשוב שהסכך יהיה דבר שאינו מקבל ריח רע במהירות ואינו נושר, כדי שלא ייפול לתוך האוכל ולא יגרום לאדם לצאת מן הסוכה.

חומרים פסולים

חומרים רבים נראים מתאימים אך פסולים מעיקר הדין:

• לוחות מתכת, פלסטיק וזכוכית — אינם גידולי קרקע.
• מחצלת העשויה לישיבה או לשכיבה — נחשבת כלי המקבל טומאה, אלא אם נעשתה במפורש לסיכוך.
• פירות וירקות — דבר שראוי לאכילה.
• ענפים המחוברים עדיין לאילן.

סכך שצמח אך נעשה ממנו כלי

נקודה מטעה היא חומר שגידולו מן הארץ אך עובד לכלי, כגון מחצלות מסוימות, סולמות עץ או רהיטים. מאחר שנעשה מהם כלי המקבל טומאה, הם נפסלים אף שמקורם בצומח. כלל זה מלמד שאין די במקור הצמחי, אלא יש לבדוק גם שהחומר לא קיבל צורת כלי.

סכך לנוי ומחצלות מוכנות

בימינו נפוצות מחצלות סכך מוכנות הנמכרות לשם מצווה. ראוי לקנות מחצלות שיש עליהן הכשר המעיד שנעשו לסיכוך ולא לשימוש אחר, ושעומדות בתנאי הסכך. כמו כן, נוי הסוכה התלוי מתחת לסכך — כגון שרשראות ופירות לנוי — אינו חלק מן הסכך, ואין לסמוך עליו להשלמת הצל.

לסיכום, סכך כשר הוא חומר שגדל מן הארץ, נתלש ממנה, ואינו מקבל טומאה ואינו מאכל. יש להיזהר ממחצלות ישיבה, ממתכת ופלסטיק, ומחומר שעובד לכלי. בחירת סכך עם הכשר אמין פותרת את רוב הספקות. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.