מקום הנחת תפילין של ראש: בין העיניים ובגבול שיער הראש

תפילין של ראש רבים נכשלים בהנחתן שלא במקומן, ולעיתים קרובות מניחים אותן נמוך מדי על המצח. מאחר שהנחה במקום שאינו ראוי פוסלת את קיום המצווה, חשוב לדעת את גבולות המקום בדיוק.

הגבול העליון: התחלת שיער הראש

הכתוב אומר "והיו לטוטפֹת בין עיניך", ודרשו חז"ל: במקום שמוחו של תינוק רופס — היינו בקדקוד, במקום שבו אצל תינוק רך העצמות עדיין רכות. מכאן שהבית של תפילין של ראש צריך להיות מעל המצח, מתחילת עיקרי השיער ולמעלה, ולא על המצח עצמו. עיקרי הכללים:

• קצהו התחתון של הבית חייב להיות במקום שמתחיל בו שיער הראש (אצל מי שאין לו שיער — במקום שבו היה גדל).
• אסור שאפילו חלק קטן מן הבית ירד אל המצח, אל מתחת לקו שיער הראש.
• הגבול שכנגד "בין עיניך" נדרש לרוחב — שיהיה הבית מכוון באמצע הראש, כנגד שבין העיניים.

מרכוז הבית כנגד אמצע הפנים

מלבד הגובה, יש להקפיד שהבית יהיה ממורכז באמצע הראש, כנגד החוטם, ולא נטוי לצד. ראוי למשש מדי פעם בידיים כדי לוודא שהבית לא זז ממקומו, וכן להיעזר במראה או בחבר.

מקום הקשר בעורף

הקשר של תפילין של ראש (קשר הדל"ת) צריך להיות מונח בגובה העורף, במקום שבו מסתיים הגולגולת ומתחיל העורף — כנגד הבית שבחזית, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. הרצועות יורדות משם לפנים ומשתלשלות על החזה.

הטעות הנפוצה: הנחה על המצח

ההכשלה השכיחה ביותר היא הנחת הבית נמוך, חלקו או כולו על המצח. אדם הרגיל בכך עלול שנים רבות שלא לקיים את המצווה כראוי. סימן טוב הוא למקם את תחתית הבית בקו שיער הראש ממש, ולא להחליק אותו כלפי מטה. מי שמצחו רחב או שגבול שערו נסוג — יקפיד למקם לפי גבול השיער המקורי, לא לפי מקום השיער הקיים.

הנחה על העור או על כיסוי

תפילין של ראש מניחים במקום שאין בו חציצה. מי שיש לו פצע או תחבושת במקום ההנחה — יש לכך דינים מיוחדים, ויש לברר. כן ראוי שהשיער שתחת הבית לא יהיה ארוך ועבה באופן שיוצר חציצה משמעותית, ויש בזה דעות.

הקפדה על מקום של ראש אינה חומרא אלא עצם קיום המצווה, וכדאי לכל אדם לבדוק את הרגליו מול אדם בקי. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.