גזיזת שיער, רחיצה ותפילין: דינים מצויים נוספים בחול המועד

לצד הדינים המרכזיים של מלאכה, מסחר וכביסה, יש בחול המועד דינים מעשיים נוספים הנוגעים לחיי היום-יום. במאמר זה נסקור כמה מהם — ענייני רחיצה וניקיון, ושאלת הנחת תפילין שבה נחלקו מנהגי העדות.

רחיצה וניקיון הגוף

רחיצת הגוף לצורך נקיות והנאת המועד מותרת, שכן זהו צורך הגוף ואין בה גזירה כמו בכביסת בגדים. אדם רשאי לרחוץ ולהתנקות כדי להיות נקי ומכובד בחג. עם זאת, ענייני סיכה ותכשיטי הגוף השונים נדונים כל אחד לפי עניינו, ויש להבחין בין מה שהוא צורך נקיות פשוט לבין מעשה אומן או מלאכה.

ההבחנה בין רחיצה לכביסה

חשוב להבין מדוע רחיצת הגוף הותרה ואילו כביסת בגדים נאסרה. ההבדל הוא בטעם הגזירה:

• בכביסה הטעם הוא חשש שמא ימתין אדם בכוונה ולא יכבס קודם החג, ולכן אסרוה.
• ברחיצת הגוף לא שייך חשש זה באותו אופן, שכן ניקיון הגוף הוא צורך מתחדש ואין הוא נכנס לחג מנוול בכך, ולכן הקלו.
• מטעם זה אף שהכביסה אסורה, ניקיון אישי וטיפוח פשוט לצורך כבוד החג מותר.

שאלת הנחת תפילין

אחת השאלות הידועות בחול המועד היא אם מניחים תפילין. בעניין זה נחלקו הראשונים והפוסקים, ונוצרו מנהגים שונים בין העדות:

• יש הסוברים שחול המועד דינו כיום טוב לעניין זה, ואין מניחים בו תפילין, שכן המועד עצמו הוא 'אות' ואין צורך באות נוסף.
• ויש הסוברים שמכיוון שמותר במלאכות מסוימות אינו כיום טוב גמור, ולכן מניחים בו תפילין.
• מנהג רוב הספרדים, על פי הוראת מרן השולחן ערוך וגדולי המקובלים, שלא להניח תפילין בחול המועד.
• באשכנז נחלקו המנהגים — היו שנהגו להניח, ויש שנהגו שלא להניח, ובימינו במקומות רבים נוהגים שלא להניח, וכל קהילה לפי מנהגה.

זוהי דוגמה מובהקת לחשיבות שמירת מנהג המקום והעדה, שכן אין כאן הכרעה אחת לכל ישראל.

שמירת מנהג אבות

בכל הדינים שבהם יש חילוקי מנהגים, ובמיוחד בשאלת התפילין, הכלל הגדול הוא שאין לאדם לשנות ממנהג אבותיו וממנהג קהילתו. אדם הנמצא במקום שמנהגו שונה ממנהגו, יש בכך פרטים כיצד לנהוג, וצריך לברר זאת.

סיכום

בחול המועד הרחיצה והניקיון האישי הותרו לצורך כבוד החג, בשונה מן הכביסה, ואילו בשאלת הנחת התפילין נחלקו המנהגים בין העדות — רוב הספרדים אינם מניחים, ובאשכנז יש מנהגים שונים. הואיל ובדינים אלו יש חילוקי מנהגים ופרטים התלויים בעדה ובמקום, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.