מעלת תפילה בציבור: "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים"

אף שתפילת יחיד רצויה, תפילה בציבור מעלתה גדולה הרבה יותר (שולחן ערוך או"ח צ). חז"ל אמרו: "אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים" (ברכות ח), ו"אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין".

המניין

"מניין" הוא עשרה גברים מגיל מצוות. רק במניין אומרים דברים שבקדושה: קדיש, קדושה, ברכו, וחזרת הש"ץ. אמרו חז"ל (ברכות ו) שהקב"ה מצוי בבית הכנסת, ו"כָּל הָרָגִיל לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא בָּא יוֹם אֶחָד — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל עָלָיו".

נוהגים להשתדל מאוד להגיע למניין, ולהיות מ"עשרה הראשונים" שמקבלים שכר כנגד כולם. הנכנס לבית הכנסת ייכנס בכובד ראש ובמורא.

למעשה: דיני צירוף למניין, תפילה ביחיד כשאין מניין, והדינים בשעת הדחק — נתונים לפרטי הלכה; יש לשאול רב מורה הוראה.