השפעת החברה על האדם — 'הולך את חכמים יחכם'

יסוד חשוב בעבודת המידות מלמד הרמב"ם בהלכות דעות: דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולשבת אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ולהתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמד ממעשיהם.

כוח ההשפעה של הסביבה

הרמב"ם מתאר את האדם כיצור חברתי שמושפע באופן טבעי מסביבתו. אין זה עניין של חולשה, אלא טבע הבריאה. ממילא, בחירת החברה אינה דבר שולי אלא קובעת במידה רבה את אופיו ומעשיו של האדם. מי שמקיף עצמו באנשים טובים, יימשך אחר הטוב; ומי שמתחבר לרעים, יושפע מהם אף בלא משים.

החובה לבקש חברת חכמים

מתוקף יסוד זה, מורה הרמב"ם על חובה מעשית: לחפש קרבת תלמידי חכמים וצדיקים. הישיבה אצל החכמים, השמיעה לדבריהם, וההתבוננות בהנהגתם — כל אלו מעצבים את האדם לטובה. חז"ל אמרו הולך את חכמים יחכם, ולמדונו שאפילו שיחתם של תלמידי חכמים צריכה לימוד.

ההתרחקות מחברה מזיקה

במידה שווה מדגיש הרמב"ם את ההתרחקות מחברה רעה. אם אנשי המקום נוהגים בדרך לא טובה, ואין האדם יכול לתקנם או להימנע מהשפעתם, עליו להתרחק. במקרים קיצוניים מתאר הרמב"ם שאם המקום מקולקל מאוד, ראוי לאדם לצאת ולשבת במקום אחר, ואם כל המקומות שמכיר מקולקלים, ישב בדד.

• לבחור חברים בעלי מידות טובות ויראת שמים.
• להרבות בקרבת תלמידי חכמים וצדיקים.
• להתרחק ממי שמשפיע לרעה, גם אם נעים בחברתו.
• במקום צורך — לעבור לסביבה תומכת יותר.

אחריות הדדית בתיקון המידות

לימוד זה מבליט שתיקון המידות אינו מתרחש בחלל ריק. האדם נושא אחריות לא רק על עצמו אלא גם על מי שהוא מתחבר אליו ומשפיע עליו. בחירת חברה טובה היא כלי מרכזי בעבודת המידות, ויש בה גם משום ערבות הדדית: כשם שאנו מושפעים, כך אנו משפיעים. על כן יבקש אדם לתרום לסביבתו טוב, ולהיות עצמו מן החברים הראויים שאחרים ילמדו ממעשיהם.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.