הלכות תשעה באב: מנהגי האבלות וחמשת העינויים

תשעה באב הוא יום האבל המרכזי בלוח השנה היהודי, שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש ועל הצרות שאירעו לעם ישראל בתקופה זו. היום נחשב לצום החמור ביותר מבין הצומות, ונוהגים בו מנהגי אבלות רבים. נסקור כאן את עיקרי ההלכות באופן כללי.

חמשת העינויים

בדומה ליום הכיפורים, גם בתשעה באב נוהגים חמישה עינויים שבהם נמנעים מתענוגות הגוף:

• אכילה ושתייה — הצום מתחיל מבעוד יום בערב ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת.
• רחיצה של תענוג.
• סיכה (משיחת הגוף בשמנים ובתכשירים לתענוג).
• נעילת נעלי עור.
• הימנעות מחיי אישות.

מנהגים אלו מבטאים את האבלות והצער, ומסייעים להתמקד ביום במשמעותו ובתפילה על הגאולה.

סדר היום ומנהגי האבלות

בליל תשעה באב ובבוקרו נוהגים לשבת על הקרקע או על כיסא נמוך, כמנהג האבלים, ונמנעים מישיבה רגילה עד אחר חצות היום. בליל הצום קוראים את מגילת איכה ואומרים קינות, וכן בבוקר אומרים קינות רבות המבטאות את האבל על החורבן.

נהוג להימנע מלימוד תורה בדברים המשמחים את הלב, ומתמקדים בלימוד עניינים הקשורים לחורבן ולאבלות, כגון מגילת איכה ועניינים נוגעים ליום.

הכנה ליום הצום — סעודה המפסקת

הסעודה האחרונה לפני הצום נקראת "סעודה המפסקת", ונוהגים בה מנהגי אבלות. בסעודה זו נמנעים בדרך כלל ממאכלים מרובים, ויש הנוהגים לאכול פת עם ביצה קשה ולטבול בתבשיל פשוט, כביטוי לצער. נהוג לאכול סעודה זו בישיבה על הקרקע.

יש להקפיד כמובן שכל המאכלים יהיו כשרים, ומאחר שמדובר במאכלים פשוטים ופרווה ברוב המקרים, אין בכך קושי מיוחד. עם זאת ראוי לתכנן את הסעודה מראש כדי לקיימה כראוי לפני כניסת הצום.

מי שאינו בריא

אדם חולה, וכן מי שבריאותו רגישה, אינו בהכרח חייב בכל חומרות הצום, ולעיתים אף נדרש לאכול ולשתות לשם בריאותו. דיני אלו תלויים מאוד במצב האישי, ואין להכריע בהם לבד אלא לשאול שאלת חכם ולהתייעץ גם עם איש מקצוע רפואי בעת הצורך.

סיום הצום ונחמה

הצום מסתיים בצאת הכוכבים של מוצאי תשעה באב. גם לאחר הצום נוהגים בחלק ממנהגי האבלות עד למחרת בבוקר, זכר לכך שהמקדש המשיך לבעור גם ביום העשירי. אולם כל יום זה כולו רצוף תקווה ואמונה בגאולה ובבניין בית המקדש במהרה.

מכיוון שיש פרטים רבים בדיני הצום ובמנהגי האבלות, ובמיוחד במקרים של חולי או נסיבות מיוחדות, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.