יום הכיפורים

למחול לחבירו

ביום הקודם ליום הקדוש יום כיפור, יש לכל אדם להסיר את הקפידה והשנאה השמורה בלבבו על חברו, ובזוהר פרשת תצוה מובא שעל ידי כך יזכה שהתפילות שהוא מתפלל ביום כיפור יתקבלו ברצון בשמים, ויעשו כתר לראש המלך. ובספר אלף המגן כתב, שכל המוותר לשונאיו - גם יוותרו לו בשמים על עוונותיו. ומפני חשיבות המחילה, כתב דוד זקנתי המקובל רבינו יוסף חיים זיע"א בספר 'בן איש חי', שטוב שהחזן יכריז קודם אמירת 'כל נדרי': "רבותי, תמחלו זה לזה". ויאמרו הקהל: "מחלנו", כדי שתתעורר אותה שעה סנגוריה למעלה על ישראל.

עוד הביא בספר אלף המגן מדברי החיד"א, שמספר על רבו ה'אור החיים' הקדוש, שראה פעם איזה עשיר שזלזל בתלמיד חכם, ומיד ניגש רבי חיים בן עטר אל אותו התלמיד חכם וביקש ממנו שימחל לעשיר ויעשה שלום. השיבו החכם, שהוא כבר מחל לאותו עשיר, והוסיף להסביר מפני מה הוא כל כך מיהר למחול לעשיר, כי בזוהר הקדוש מובא שהחטאים של ישראל מכבידים על כנפי השכינה חס ושלום, ונמצא שאם לא  ימחל יהיה עוון לעשיר, וכביכול יהיה צער לשכינה, ולכך הזדרז למחול כי בזה חוסך את הצער מן השכינה.

כוונות 'איה' שבקדושת 'כתר'

כשמגיעים בחזרת השליח ציבור לקדושה 'כתר יתנו לך', כתב רבינו האר"י בשער הכוונות באומרו "איה מקום כבודו להעריצו", בתיבת 'איה' יכוון לבקש אחד משלשה דברים: עושר מופלג לעבודתו, או בנים צדיקים וחכמים, או לזכות להשיג רוח הקודש. ויכוון עוד בעת אומרו 'איה' אותיות 'י-ה' בניקוד קובוץ קמץ, כך: איֻהָ, ויתפלל בלבו שהקב"ה ימלא שאלתו ובקשתו בשם י"פ ע"נ ה"ת. וכתב מהרח"ו זלה"ה, בהכרח יענו ויתנו לו אחד מהם.

ופעם שאלתי את אאמו"ר המקובל הרב דוד בצרי שליט"א על מה הוא מבקש, והשיב לי כי הוא מבקש על רוח הקודש.

אמנם, אני הקטן נוהג באופן אחר ומבקש על בני. ולפי קוצר דעתי כן ראוי לבקש בימינו, שהרי בדורנו חינוך הילדים הוא ענין גדול וקשה עד מאוד. ושנים רבות נהגתי כך, עד שעלה בדעתי, שמא אני טועה. ועל כן נועצתי באחד מגדולי חכמי הדור והסכים עמי. והוסיף והודיעני ענין נפלא, כי מי שמתפלל על ילדיו שיהיו צדיקים – יזכה אף בשאר הדברים: ברוח הקודש – בכדי שיוכל לשמש דוגמא של קדושה וטהרה לבניו, ובממון – בכדי שיוכל לחנכם בישוב הדעת.