לכל אשר יקראוהו באמת

האדמו"ר מקומרנא כותב: "כשבאה לאדם צרה יגביה את הדבר להשגחה של מעלה", כלומר אם מגיעה איזו בעיה, מיד צריך להרים אותה למלכות שמים, "ויתבטל ממנו הצער הזה". אם האדם יאמר: ריבונו של עולם, אתה זה שרוצה עכשיו לענות אותי, ה' יבטל ממנו את אותו צער. "אך צריך לזה אמונה גמורה, שיאמין בהשגחה אלוקית של אין עוד מלבדו, ולא יתלה חס ושלום לא במקרה ולא בכשפים".

וממשיך הרב: "כי כל עוד שהוא בלי אמונה, אינו מועיל לו שום תפילה ולא תפילת אחרים עליו". כל אחד מאיתנו רוצה שתפילתו תתקבל בשמים ושה' יושיע אותו מן הצרות, אך הרב מגלה לנו שאם אין אדם חי באמונה שהצער שלו בא מה', תפילתו לא תיענה, וגם אם אחרים יתפללו עליו לא יועיל. אם אין לו את הבסיס של התפילה, שהוא האמונה, התפילה שלו מרוקנת מתוכן, וזהו שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת".

ואומר האדמו"ר מסוכטשוב: "כל פירוד הלבבות והשנאה נצמח על פי רוב באשר הוא רואה את חברו וחושב שהוא השטן לדרכו". האדם חושב שרק פלוני מפריע לו, ואם יזיז אותו הכל ייגמר. וזו הטעות, שהרי אם לא יהיה הוא, יבוא אחר במקומו.

פעם ישבתי אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והגיע אליו יהודי שעובד בחברה גדולה ואמר לו: הרב, אני רוצה לעזוב את החברה, לא מתנהגים אלי יפה ולא מתייחסים אלי בכבוד. אמר לו הרב: גם אם תלך לעבוד בדואר, גם לשם יביא לך ה' מישהו שיעשה לך צרות. אי אפשר לברוח מן הצרות של ה'.

והרב בעל "בת עין" הקדוש אומר: "ודע לך, כל הגבורות והדינים שיש בעולם נמשכים לאדם מהסתלקות השגחת ה' יתברך מלב האיש". ובמילים אחרות, כשבאים לאדם דינים ובעיות, זה משום שהסתלקה מליבו הידיעה שהכל מהשגחת ה'. וממשיך הרב: "אמנם אם האדם הישראלי מאמין באמונה שלמה שאי אפשר לעשות גדולה או קטנה אם ה' לא ציווה, וכל תנועותיו הכל בהשגחת ה' המשגיח בפרטי פרטים, ובזה מתבטלים כל הגבורות וכל הדינים, וגורם להמשיך שפע וברכה ממקור החסד שלא יחסר לו כל טוב".

לכן צריך אדם לזכור תמיד שהעיקר הוא האמונה, וכשיאמין באמונה שלמה שאין שום מציאות מלבד ה', בזה הוא מבטל מעליו את כל הגזרות הרעות ותפילתו מתקבלת.

(נערך מתוך "חסדי שמואל", חיי שרה)