כולנו אורחים

אחד המסרים הנכבדים אשר חג - הסוכות טומן בחובו, הינו המסר המזכיר לנו כי למעשה – כולנו אורחים כאן בעולם... ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ומכל מקום – איש לא נשאר כאן לנצח...

​ידוע, כי החפץ - חיים לא הניח לרצף את ביתו – בכדי שרעייתו לא תקפיד כאשר ייכנסו אורחים הביתה וילכלכו את הרצפה... ריהוטו של החפץ חיים – מבוסס היה על ארגזי פירות וירקות, וכולם מכירים בוודאי את הסיפור - על אותו גביר אשר התפלא לפשר ריהוטו הדל של גדול הדור, ונענה כי כשם שהגביר אינו לוקח עמו במסעותיו את ביתו המפואר, אלא מסתפק בתנאי חיים מינימליים – כך גם הצדיק אינו זקוק בעת מסעו בעולם הזה אלא למינימום הדרוש לשם קיום גופו...

​ואמנם, כן הוא הדבר. מי שזוכר כי בעולם הזה הינו אורח, ומתנהג בהתאם – יזכה לעתיד לבוא בבית של קבע - מפואר ומהודר... ולעומת זאת, מי שמרגיש כאן יותר מדי – 'בבית' – עלול לגלות לכשיגיע לעולם האמת - כי שם ביתו אינו כה מפואר... הוא עלול למצוא שם ריהוטים משוק הפשפשים...

​את הנקודה הזו – צריך חג הסוכות להזכיר לנו. בצאתנו מבית הקבע אל דירת - העראי – עלינו לזכור כי כל חיינו בעולם - אינם אלא ארעיים, ולהתייחס אליהם בהתאם. בכך, מצטרפת למעשה  מצוות הסוכה אל מצוות השמיטה והיובל, אשר גם הם כמוה נועדו להזכיר לנו בדיוק מי 'בעל - הבית' על כל רכושנו... עלינו לזכור כי אנו איננו בעלי הבית על מאומה, גם אם הרכוש רשום על שמנו ב'טאבו' – אין לכך כל משמעות, כי כל אשר לנו – אינו אלא פיקדון המופקד בידינו על ידי מי שאמר והיה העולם!!

​וממילא, לאחר שנבין כי מעמדנו בעולם הזה - אינו אלא מעמד של אורחים – ברור כי תהיה לכך השפעה מכרעת על כל הנהגותינו... שכן אורח הנמצא בביתו של אחר – בוודאי אינו מרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו... אורח הנמצא בביתו של אחר – בוודאי מציית להוראותיו של בעל - הבית, ומקפיד עליהן בדקדקנות!

​וכך גם אנו... אם נבין כי אנו אורחים בעולמו של הקדוש ברוך הוא – אין ספק בכך שאנו נקפיד לנהוג בדיוק על פי הוראותיו של בעל - הבית, ונזכה בכך לעצמנו לנצח נצחים!