הגן הנסתר שבתוך המעי

עשו מכר את הבכורה בעבור נזיד עדשים, והתורה מסכמת: "ויבז עשו את הבכורה". חז״ל אמרו (בבא בתרא טז ע״ב) שבאותו יום נפטר אברהם, ויעקב בישל עדשים כדי לנחם את יצחק אביו. המאכל הפשוט שעשו זלזל בו מתגלה היום כאחד היקרים ביותר לגוף.

בתוך המעי שלנו חיים עשרות טריליוני חיידקים, מספר הדומה למספר כל תאי הגוף עצמו. רובם המכריע אינם מזיקים כלל, אלא שותפים נאמנים: הם עוזרים לפרק מזון, מייצרים ויטמינים מסוימים ומאמנים את מערכת החיסון. המדענים קוראים לאוכלוסייה הזאת מיקרוביום. משקלם הכולל של החיידקים הללו מגיע לכמאתיים גרם ויותר, והם מהווים מעין איבר נוסף שלא ידענו עליו.

וממה ניזונים החיילים הקטנים הללו? מן הסיבים שהגוף שלנו אינו מסוגל לעכל. עדשים, חומוס ושעועית עשירים בסיבים כאלה. כשהחיידקים הטובים מפרקים אותם, הם מייצרים חומרים מיוחדים, ובראשם אחד בשם בוטיראט, המשמש מזון מועדף לתאי דופן המעי ומסייע להרגיע דלקות. יוצא שאנו מאכילים את החיידקים, והם מאכילים אותנו בחזרה. סוכר ומזון מעובד, לעומת זאת, מטים את הכף לטובת חיידקים פחות רצויים.

הבורא הפקיד בידינו גן שלם, ואנו הגננים שלו. מרק עדשים חם בערב חורפי, חומוס ביתי או תבשיל שעועית פעם או פעמיים בשבוע, הם דשן משובח לגן הזה. מי שאינו רגיל לקטניות יתחיל בכמות קטנה ויעלה בהדרגה, ומומלץ להשרות את הקטניות לפני הבישול.