עמידה בזמנים חלק א

מחקרים מראים שנשים חיות יותר מגברים ונפטרות בממוצע כחמש שנים לאחר הגברים. למה? כי לוקח לנשים יותר זמן להתארגן לעלות למעלה. "נו, כמה זמן לוקח לך להתארגן?!" "מתי את באה?!" "בואי נצא כבר!" "אני מחכה לך המון זמן!" – אלו משפטים שכיחים בין בני זוג.

על דלתו של רופא היה תלוי שלט: "רופא נשים ושאר מחלות".

אחת המחלות הידועות שבה "זכו" רוב הנשים היא אי-עמידה בזמנים. כמו שהאישה הראשונה, חוה, איחרה לבוא לעולם ובאה לאחר אדם הראשון, ייתכן שזו סיבה מוּלדת אצל נשים – הרגל לאחר תמיד ולא להיות בזמן. נוספת לכך העובדה שהאישה בטבעה שותפה, שכּן הייתה חלק מאדם הראשון ונבראה מצלעו, וזה מסביר מדוע לוקח לה הרבה זמן להיפרד מחברות וידידים – היא מחוברת וקשה לה להתנתק מהר.

לעומתה, הגבר יחידני, שכּן אדם הראשון נברא בתחילה יחידי בעולם. הגבר מדבר קצר ולעניין, הוא ענייני ומעשי, אך גם אצלו לפעמים הזמן נמרח ונסחב. לרוב זה נובע מעצלות, או אם לטעמו העניין לא מספיק חשוב, ולכן הוא לא יהיה ראשון בסדר העדיפות. אם גבר אמר שהוא יתקן דבר מסוים, לא צריך להזכיר לו כל חודשיים. או כמו שאחד אמר לחברו: "אמרתי לך שאני בא עוד חמש דקות, אז מה אתה מתקשר כל רבע שעה?"