ואהבת לרעך כמוך — יסוד המידות בדיני שכנים

לאחר העיון בפרטי דיני שכנים — היזק ראייה, חזקות, הרחקות ונזקים — ראוי להקדיש מאמר ליסוד הרוחני העומד מאחורי כולם. דיני השכנים אינם רק מערכת של חוקים ממוניים, אלא ביטוי מעשי לציווי הגדול "ואהבת לרעך כמוך" ולחובת בניית חברה שיש בה כבוד הדדי ושלום.

הדין כבסיס, המידות כשלמות

חכמים קבעו דינים מדויקים כדי להגן על האדם מפני נזק ולהסדיר חיים משותפים. אך מעל הדין עומדת דרישה גבוהה יותר: "ועשית הישר והטוב". התורה אינה מסתפקת בכך שאדם לא יזיק לחברו, אלא מבקשת ממנו לנהוג בנדיבות, בוויתור ובהתחשבות אף במקום שהדין אינו כופה עליו.

כך, למשל, ראינו את דין המצרן הנובע מ"הישר והטוב", ואת ההמלצות החוזרות בדברי הפוסקים להעדיף שלום על פני עמידה דווקנית על הזכות.

מעלת הוויתור

חכמים שיבחו מאוד את מידת הוויתור. מי שמעביר על מידותיו ומוחל לחברו, מעבירין לו על כל פשעיו, כדברי חז"ל. בענייני שכנים, שבהם החיכוך היומיומי גדול, מידת הוויתור היא יסוד הכרחי לשלום. לעיתים ויכוח קטן על שטח, רעש או נזק זעיר עלול להצמיח שנאה ומריבה ממושכת — ומי שמוותר זוכה הן בשלום והן בשכר רב.

• הוויתור מרבה שלום ומונע מחלוקת.
• המעביר על מידותיו זוכה למידה כנגד מידה מן השמים.
• שלום השכנים יקר מכל רווח ממוני קטן.

גבול הוויתור — כשהנזק ממשי

עם זאת, אין הוויתור פוטר מאחריות במקום שיש נזק ממשי או עוול הנמשך. אדם רשאי ואף צריך לעמוד על זכותו כאשר חברו מזיק לו דרך קבע, או כאשר השתיקה תיצור חזקה שתנשל אותו מזכותו. החכמה היא להבחין בין ויתור על דבר קטן וחולף — שהוא מידה טובה — לבין ויתור על זכות ממשית שיגרור נזק מתמשך.

לכן ראינו בדיני החזקות שראוי למחות בזמן על שימוש שאדם אינו מסכים לו, כדי שלא תיווצר חזקה. אין בכך סתירה לוויתור — אלא הבחנה בין מצב למצב.

אזהרת חכמים מפני מחלוקת

חז"ל הִרבו להזהיר מפני המחלוקת ולשבח את השלום. "גדול השלום" אמרו במקומות רבים, והדגישו שהשלום הוא כלי המחזיק ברכה. בין שכנים, שהם קרובים זה לזה בגופם וברכושם, יש אחריות מיוחדת לשמור על השלום, שכן מריבת שכנים פוגעת בחיי היומיום של שני הצדדים ושל הסובבים אותם.

הרמב"ם ופוסקים נוספים עמדו על כך שדרכי התורה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום, וממילא יישום ההלכה צריך להיעשות מתוך שאיפה לשלום ולא מתוך נצחנות.

קידוש השם בהתנהגות

התנהגות הוגנת ונדיבה כלפי השכנים — ובמיוחד כלפי שכנים שאינם שומרי תורה — היא קידוש השם גדול. כאשר אדם נוהג ביושר, בוויתור ובכבוד, הוא מראה את יופייה של התורה ומקדש שם שמים. ולהפך, מריבות ועקשנות בענייני ממון עלולות חלילה לגרום חילול השם.

סיכום: דיני שכנים נשענים על יסוד "ואהבת לרעך כמוך" ו"ועשית הישר והטוב"; מידת הוויתור מרבה שלום וזוכה לשכר; אך יש להבחין בין ויתור על דבר קטן לבין עמידה על זכות במקום נזק ממשי; ומעל הכל — שמירת השלום וקידוש השם הם המטרה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.