תשובה על עבירות שאינו זוכר ועל חטאים שבשוגג

אדם העושה חשבון נפש מגלה לעתים שאינו זוכר את כל חטאיו, או שחושש שמא עבר עבירות מבלי לדעת. כיצד שבים בתשובה על מה שאינו זכור או ידוע? ומה דין עבירות שנעשו בשוגג? במאמר זה נברר את ההלכות הנוגעות לתשובה על חטאים נשכחים ושגגות.

חטאים שאדם אינו זוכר

טבע האדם לשכוח חלק ממעשיו, ובמיוחד עם חלוף הזמן. כיצד יתוודה אדם על מה שאינו זוכר? כאן באה לעזרתנו צורת הווידוי הכללי. הנוסח "אשמנו בגדנו" וכדומה, הערוך לפי סדר האותיות, נועד לכלול בתוכו את כל סוגי החטאים — אף את אלו שהאדם שכח או אינו מודע להם.

כשאדם אומר ווידוי כללי בכוונה, הוא מקבל על עצמו תשובה גם על חטאים שאינו זוכר את פרטיהם. הכוונה הכללית "על כל מה שחטאתי" מקיפה גם את הנעלם ממנו.

חשש מעבירות שאינו יודע

יש אדם החושש שמא עבר עבירות מבלי שידע כלל שהן אסורות, או שמא נכשל בהן בלי לשים לב. גם על אלו ראוי לבקש כפרה. דרך התיקון היא:

• לקבל על עצמו ללמוד את ההלכות הנוגעות לחיי היום־יום, כדי שלא ייכשל מחמת חוסר ידיעה.
• לכלול בווידוי בקשת מחילה כללית על כל מה שעבר בין ביודעין ובין שלא ביודעין.
• להתבונן בדרכיו ולבדוק היכן הוא עלול להיכשל מחוסר ידע.

הידיעה היא המגן הגדול מפני החטא. אדם המרבה ללמוד הלכה ממעט להיכשל בעבירות מחמת אי־ידיעה.

חטאים שבשוגג

אף עבירות שנעשו בשוגג טעונות כפרה. אמנם השוגג אינו חמור כמזיד, אך עדיין נעשתה בו עבירה, והתורה חייבה כפרה על שגגות — ומכאן קרבן חטאת בזמן שבית המקדש היה קיים. בזמננו, שאין קרבנות, התשובה והווידוי הם המכפרים על השגגות.

הצורך לשוב גם על שגגות מלמד יסוד חשוב: התשובה אינה רק על מרידה מכוונת, אלא גם על רשלנות וחוסר זהירות. אדם שנכשל בשוגג, אף שלא התכוון לחטוא, צריך להתבונן כיצד אירע הדבר ולתקן את דרכיו שלא יישנה.

שגגה הקרובה למזיד

יש להבחין בין שוגג גמור — שלא היה יכול לדעת כלל — לבין שגגה שבאה מתוך רשלנות וחוסר זהירות, הקרובה למזיד. מי שלא טרח ללמוד את ההלכה שהיה צריך לדעת, אין שגגתו פטורה לחלוטין, שכן היה בכוחו לדעת ולא טרח. על כן, חלק מתשובתו הוא הקבלה ללמוד ולהיזהר מכאן ואילך.

אל ייאוש מריבוי החטאים

לפעמים אדם נרתע מן התשובה מתוך הרגשה שחטאיו רבים מספור ואינו יכול לזכור את כולם. דעו כי הקב"ה אינו דורש מן האדם את הבלתי אפשרי. תשובה כללית כנה, מתוך רצון אמיתי לתקן את כל אשר עיוות, מתקבלת אף על מה שנשכח. עצם ההכרה "חטאתי, ואיני יודע בכל מה חטאתי, ואני שב על הכל" — זוהי תשובה אמיתית.

נמצא שדרכי התשובה פתוחות לכל אדם, אף למי שאינו זוכר את מעשיו ואף למי שנכשל בשגגה. עיקר העבודה הוא הכנות, הרצון לתקן, והקבלה להיזהר ולהוסיף דעת מכאן ולהבא.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.