עונג שבת — מהות המצווה והדרכים לקיימה

מצווה גדולה לענג את השבת, ועיקר מקורה מדברי הנביא ישעיהו: 'וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד'. מכאן למדו חכמים שתי מצוות נפרדות הקשורות לשבת — עונג שבת וכבוד שבת. עונג עניינו תענוג הגוף והנפש ביום השבת, וכבוד עניינו ההכנות וההידור שלפני השבת ובמהלכה. במאמר זה נעסוק בעיקרה של מצוות העונג.

מקור המצווה

אף שלשון הכתוב הוא לשון הנביאים, קיבלו חכמים שדברי קבלה אלו כדברי תורה הם, ועשו את עונג שבת חיוב גמור. עוד דרשו רמזים לעונג מן התורה, אך עיקר המקור הוא מדברי ישעיהו. הפליגו חכמים בשכר המענג את השבת, ואמרו שכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ומדינה של גיהנום.

במה מענגים את השבת

• במאכל ובמשתה — לאכול מאכלים טובים וערבים, ולשתות יין כפי יכולתו, יותר ממה שרגיל בימות החול.
• בבשר ובדגים — נהגו ישראל לאכול בשר ודגים בשבת, שהם ממאכלי העונג. מי שאין ידו משגת, יענג בכל הראוי לו.
• במנוחה ובשינה — השינה בשבת מן העונג היא, ובלבד שלא יבטל בה תורה ותפילה.
• בבגדים נאים — ללבוש בגדי שבת מיוחדים, נאים ונקיים, יותר מבגדי חול.

מאכלים חביבים

עיקר העונג הוא במה שערב לאדם. לפיכך אם יש לאדם מאכל החביב עליו ביותר, מצווה שיאכלנו בשבת, ולא יחסוך אותו לימות החול. כן ראוי להכין מבעוד יום מטעמים לכבוד השבת. מי שנפשו אינה חפצה בבשר או ביין, יענג בדברים האחרים הערבים לו, שכל אדם לפי טבעו.

איזון בין עונג הגוף לעונג הנפש

עונג שבת אינו רק תענוג הגוף, אלא גם תענוג הנפש. לכן ראוי לקבוע בשבת זמן לתורה ולתפילה במתינות, ולעסוק בדברים המרוממים את הנפש. אמרו חכמים שניתנה שבת לישראל גם לעסוק בה בתורה. נמצא שהשלמות היא בשילוב: עונג גשמי במאכל ובמנוחה, ועונג רוחני בלימוד ובתפילה. המרבה רק בעונג הגוף ומבטל מן הרוח, לא קיים את המצווה כתיקנה.

גדרי העונג

• אסור להתענות בשבת אפילו שעה אחת לשם תענית, שהתענית היפך העונג.
• מי שהתענוג שלו דווקא בצום (כגון שמזיק לו האוכל), אין זה בכלל עונג רגיל, ויש בזה דינים מיוחדים שיש לברר.
• אין לצער את הגוף בשבת בשום עינוי, אלא לנהוג בה דרך מנוחה ושמחה.

עונג לכל אחד כפי מצבו

אין מידת העונג שווה בכל אדם. עשיר מענג כעשרו, ועני כפי יכולתו, ואמרו חכמים 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות' — כלומר אדם דחוק אינו חייב להוציא יותר מכפי כוחו, ודי לו במעט הניכר לכבוד השבת. אף על פי כן, חכמים עודדו אפילו את העני להוסיף מעט לכבוד שבת, ולו דבר מועט, כדי שלא תהיה שבתו כחול לגמרי.

הזהירות שלא יבוא לידי איסור

מתוך ריבוי העונג צריך אדם להיזהר שלא יבוא לידי שכרות או ביטול תפילה, או לידי איסורי שבת. העונג צריך להיות בקדושה ובמתינות, מתוך הכרה שהשבת קדושה היא, וכל תענוגיה הם תענוגי מצווה ולא תענוגי הוללות.

נמצא שעונג שבת הוא מצווה יקרה הממזגת גוף ונפש, ומעלה את האדם ביום קדוש זה. כל המהדר בעונג שבת בקדושה זוכה לברכה ולקדושה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.