מעשר עני: ההפרשה לעניים בשנים השלישית והשישית

מעשר עני הוא חלק מסדר התרומות והמעשרות המופרשים מן הפירות והתבואה, והוא מיועד כולו לעניים. בעוד שבחלק משנות מחזור השמיטה מפרישים מעשר שני ומעלים אותו לאכלו בירושלים, יש שנים שבהן במקום מעשר שני מפרישים מעשר עני ונותנים אותו לעניים. דין זה נידון במסכת פאה ובהלכות מתנות עניים.

מקומו של מעשר עני בסדר ההפרשות

סדר ההפרשה הוא: תחילה מפרישים תרומה גדולה לכהן, אחר כך מעשר ראשון ללוי, ומן המעשר הראשון מפריש הלוי תרומת מעשר לכהן. לאחר מכן מפרישים מעשר נוסף מן הנותר:

• בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית של מחזור השמיטה — מפרישים מעשר שני, והוא נאכל בקדושה בירושלים או נפדה על כסף.
• בשנים השלישית והשישית — במקום מעשר שני מפרישים מעשר עני, והוא ניתן לעניים.
• בשנת השמיטה — אין מעשרות כדרכן, שכן הפירות הפקר.

כלומר מעשר עני בא במקום מעשר שני בשתי שנים מתוך מחזור השמיטה, ולכן הוא נקרא לעיתים על שם השנים שבהן הוא נוהג.

שיעור מעשר עני ואופן נתינתו

מעשר עני הוא עשירית מן הפירות לאחר הפרשת תרומה ומעשר ראשון, והוא ניתן לעניים. שלא כלקט פאה ושכחה הניתנים בשדה, מעשר עני יכול להינתן גם בבית, ובעל הבית רשאי לחלקו לעניים שיבחר.

חכמים קבעו שיעור מינימלי בנתינה לעני אחד הבא לבית בעל הבית: אין נותנים לו פחות משיעור מסוים הראוי לסעודה. ובגורן, כאשר מחלקים את מעשר עני בשדה, מחלקים אותו בשווה לעניים העומדים שם, וכל הקודם זוכה בחלקו.

זכות בעל הבית בחלוקה

הבדל חשוב יש בין מעשר עני לבין לקט פאה ושכחה: בלקט פאה ושכחה אין לבעל השדה כל זכות לקבוע למי יינתנו — הכול הפקר לעניים, וכל הקודם זוכה. אך במעשר עני, כאשר הוא בבית, יש לבעל הבית "טובת הנאה" — כלומר רשות לבחור לאיזה עני לתיתו, אף שאינו רשאי לעכבו אצלו.

זכות זו של בעל הבית לבחור את העני אינה הופכת את המעשר לממונו, אלא רק מאפשרת לו להעדיף עני קרוב או הגון בעיניו, ובלבד שייתן.

וידוי מעשרות

בסיום מחזור ההפרשות, בשנה הרביעית והשביעית, היה אדם מתוודה ומצהיר שביער את כל המעשרות ונתנם כדינם, ובכלל זה מעשר עני. וידוי זה מבטא את חשיבות נתינת חלקם של העניים בזמנו, ושאין משהים מתנות אלו ביד הבעלים.

מעשר עני בזמן הזה

חיוב תרומות ומעשרות בזמן הזה תלוי במחלוקות בין מן התורה למדרבנן, ובפועל מפרישים תרומות ומעשרות מפירות וירקות שגדלו בארץ ישראל. בשנים שבהן חל מעשר עני, מפרישים אותו ונותנים את שוויו לעני, ויש לדעת בכל שנה איזה מעשר נוהג בה.

הלימוד במעשר עני מגלה שהתורה לא הסתפקה במתנות שבשדה, אלא קבעה אף חלק קצוב מן היבול כולו לעניים. בכך נמצא שלעני יש חלק קבוע ומובטח בפרנסת האומה, ולא נתינה אקראית בלבד.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.