מעלת ארץ ישראל ומצוותיה — הארץ אשר עיני ה׳ בה

׳ארץ אשר ה׳ אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה׳ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה׳. אין ארץ בעולם שנכספו אליה כל כך, שהתפללו לשובה אליה במשך אלפיים שנות גלות, ושספגה כל כך הרבה קדושה ותפילות ודמעות. ארץ ישראל אינה סתם מולדת ואינה ארץ ככל הארצות — היא ארץ הקודש, מקום השראת השכינה, מרכז עבודת ה׳ ולב העולם כולו. במאמר זה נעסוק במעלתה, בקדושתה ובמצוותיה המיוחדות.

קדושת הארץ ומקורה

אמרו חכמים שארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. קדושה זו מתבטאת בכמה מישורים: היא המקום שנבחר להשראת השכינה, בה עומד הר המוריה — מקום עקדת יצחק ומקום בית המקדש — ובה בלבד אפשר לקיים מצוות רבות התלויות בקרקע ובאדמתה. אמרו חכמים שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ושהיא מכוונת כנגד ירושלים של מעלה. עוד אמרו שאוויר ארץ ישראל מחכים את יושביה, שיש בה סגולה רוחנית מיוחדת ללימוד תורה, לתפילה ולעבודת ה׳.

מצוות יישוב הארץ

הרמב״ן מנה את מצוות יישוב ארץ ישראל כמצווה מן התורה, וכתב דברים חריפים: נצטווינו לרשת את הארץ ולשבת בה, ולא להניחה ביד אומה אחרת ולא לעוזבה לשממה. עוד כתב הרמב״ן יסוד עמוק — עיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל, ואף המצוות שאנו מקיימים בחוץ לארץ אינן אלא כדי שלא יישכחו מאיתנו עד שנשוב אל הארץ. הרי שארץ ישראל היא המקום הטבעי והשלם לקיום התורה, ובה קיום המצוות מלא ושלם יותר.

המצוות התלויות בארץ

קבוצה שלמה של מצוות אפשר לקיים אך ורק בארץ ישראל, שכן הן קשורות לאדמתה ולפירותיה:

• תרומות ומעשרות — הפרשת חלק מן היבול לכהן, ללוי ולעני, ובה מתקדש כל היבול.
• שמיטה — שביתת הארץ בשנה השביעית, שבה אסורה עבודת הקרקע, ופירותיה הפקר לכל.
• יובל — בזמן שבית המקדש קיים, שחרור עבדים והשבת שדות לבעליהם בשנת החמישים.
• ביכורים — הבאת ראשית הפירות לבית המקדש בשמחה ובהודאה.
• חלה, ערלה ונטע רבעי — מצוות הקשורות ליבול, לפירות ולעיסה.

מצוות אלו מלמדות יסוד עמוק: בארץ ישראל אפילו העבודה החקלאית הגשמית הופכת לעבודת ה׳. האדמה עצמה מתקדשת, והחקלאי הופך לשותף במעשה של קדושה.

הכיסופים לארץ בדורות הגלות

לאורך כל שנות הגלות לא פסקו ישראל מלהתפלל ולכסוף לארץ. שלוש פעמים ביום התפללו ׳ותחזינה עינינו בשובך לציון׳, בחתונה שברו כוס זכר לחורבן, ובכל סעודה אמרו בברכת המזון ׳ובנה ירושלים׳. יהודים מסרו את נפשם לעלות אליה אף בתנאים הקשים ביותר, ורבים ביקשו להיקבר בעפרה, מתוך אמונה שקדושתה שווה כל קרבן. אמרו חכמים שהיו מנשקים את אבניה ומחוננים את עפרה, כמאמר הפסוק ׳כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו׳.

אמרו חכמים — הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, והדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.

אוויר ארץ ישראל וקדושתה הרוחנית

אמרו חכמים ש׳אווירא דארץ ישראל מחכים׳ — אוויר הארץ מחכים את יושביה. הצדיקים כתבו שהתפילות בארץ ישראל עולות ישירות דרך שער השמים, שכן ירושלים היא השער שכל התפילות עולות דרכו. יש בארץ סגולה מיוחדת להצלחה בלימוד התורה ובעבודת ה׳, ולכן נכספו אליה גדולי ישראל בכל הדורות. הזוכה לחיות בארץ צריך לזכור שאין זו ארץ ככל הארצות, אלא ארץ שעיני ה׳ בה תמיד, ולנהוג בהתאם לקדושתה.

נחלת אבות ואות הברית

ארץ ישראל ניתנה לאברהם, ליצחק וליעקב בברית עולם, והיא נחלת עם ישראל לדורותיו. אין זו רק ארץ שנכבשה או שהתיישבו בה, אלא ירושה שהובטחה מפי הבורא לאבות ולזרעם אחריהם. הקשר בין העם לארצו הוא קשר של ברית, ולכן אף בשנות הגלות הארוכות לא נותקה הזיקה בין ישראל לארצם, והתקווה לשוב אליה מעולם לא כבתה.

למעשה

• הדר בארץ ישראל צריך לדעת את דיני המצוות התלויות בארץ, כגון הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שגידל.
• ראוי להתבונן בזכות הגדולה של מגורים בארץ הקודש, ולא לקחת אותה כמובנת מאליה.
• יש לנהוג כבוד בקדושת הארץ, ולזכור שהיא ארץ אשר עיני ה׳ בה תמיד.
• ראוי להתפלל על שלמות הארץ ועל בניין ירושלים והמקדש במהרה בימינו.

לימוד תורה בארץ ישראל

אמרו חכמים שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ושאווירה מחכים את יושביה. גדולי ישראל בכל הדורות כספו ללמוד תורה בארץ הקודש, מתוך אמונה שהלימוד בה זך וברור יותר. ירושלים הייתה מקום הסנהדרין ומקום הוראת התורה לכל ישראל, ומשם יצאה הוראה לכל התפוצות. אף בזמן הגלות נשארה הארץ מוקד הכיסופים של לומדי התורה, ורבים עלו אליה כדי לזכות ללמוד ולהתפלל באווירה הקדוש.

הגעגוע לארץ בתפילות

הגעגוע לארץ ישראל שזור בכל תפילות ישראל. בברכת המזון אנו מודים על ׳ארץ חמדה טובה ורחבה׳ ומבקשים על בניין ירושלים. בתפילת שמונה עשרה אנו מבקשים ׳ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים׳. בחתונה שוברים כוס זכר לחורבן, ואומרים ׳אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני׳. געגוע זה שמר על הקשר בין העם לארצו לאורך אלפיים שנות גלות, ומעולם לא נותק.

הזכות שבמגורים בארץ

הזוכה לחיות בארץ ישראל צריך להעריך את זכותו הגדולה, ולא לקחתה כמובנת מאליה. אמרו חכמים שהדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון, ושהמהלך ארבע אמות בארץ מובטח לו שהוא בן העולם הבא. יש לנהוג כבוד בקדושת הארץ, לשמור על טהרתה הרוחנית, ולזכור בכל עת שזוהי ארץ אשר עיני ה׳ בה תמיד מראשית השנה ועד אחריתה.

ארץ ישראל היא מתנה שנכספו אליה כל הדורות. קדושתה, מצוותיה המיוחדות, השראת השכינה בה וברית האבות הופכים אותה למקום שאין דומה לו בעולם כולו. אשרי הזוכה לחיות בה, לקיים את מצוותיה ולנשום את אווירה הקדוש, ויהי רצון שנזכה כולנו לראות בשלמות גאולתה ובבניין ירושלים במהרה בימינו.